פרשת השבוע

יעקב מקבל ציווי לעזוב את לבן ולעלות בחזרה לארץ. אז מדוע הוא צריך לשכנע את רחל ולאה בצעד הזה?

הרצאה יוקרתית שנערכת עבור עילית עולם העסקים בעולם – הופכת לשדה ניסויים מוחשי שמזכיר מעבדה בבית ספר לפיזיקה. המרצה, שולף מתחת לדוכן הנואמים: מיכל זכוכית, אבנים, גרגירי חצץ, חול, וקנקן מים. מן הניסוי לומדים המאזינים מה הם הדברים החשובים בחיים...

אמר אלוקים לכל הבריאה, כל אחד מכם תורם מייחודיותו לאדם – ואני נותן בו נשמה. זאת אומרת שיש באדם הכל! אין כוח בבריאה שלא נמצא באדם. רבי אלחנן וסרמן בהקדמה לספרו "קובץ מאמרים" כותב – כמה זהירות נדרש מהאדם אם הוא יודע שהוא חי בחדר אחד עם נמר, כל שכן כשהוא חי עם כל סוגי החיות...

הילד הסתכל אליהם ואמר בתמימות: "אתם הייתם צריכים להתאמץ כדי להגיע לפסגה, אין ספק שמגיע לכם את כל הכבוד הראוי, אבל אני נולדתי כאן, בכפר שעל פסגת ההר...". תובנות מפרשת פנחס

גדולתו הרוחנית של האדם אינה נמדדת בתכונות הטבעיות שבו, אלא דווקא באלו שהוא מפתח מעצמו

שמו הלך לפניו כמי שנקט מהלכים טקטיים מרחיקי לכת המיושמים עד היום, הצבא עליו פיקד כבש ממלכות בקצב מסחרר, תחת חסותו הפכה צרפת למובילת הטון הליבראלי באירופה – הכל בזכות עיקרון מנחה אחד, ששימש גם כמטאפורה... רוחנית

כל שבוע והפרשה שלו: הרב יוסף ברוק מבית "עת לחשוב" מעניק הצצה אל פרשת השבוע הנוכחית, במאמר קצר ומעניין

בפרשתנו, פרשת חיי שרה פותחת בפסוק "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה". התורה מצמצמת מאוד במילים, כל מילה וכל אות מלמדים אותנו מסר לדורות, מהו פשר אריכות הדברים, למה לא נכתב "ויהיו חיי שרה מאה עשרים ושבע שנים"?

בפרשת חיי שרה מסופר על המפגש המפורסם בין אליעזר לרבקה על שפת הבאר, שהוליד בעקבותיו את השידוך בין יצחק לרבקה

מלקחי הפרשה: גם כאשר אתה כועס ובצדק כיעקב, עדיין עליך לשמור על לשונך לבל תתבטא בצורה שאינה הולמת

בפרשת השבוע, בלק, אנו נפגשים בפרופיל ההתנהגותי המוזר והמפליא של בלעם הרשע, אשר הכיר את האמת ונפגש עמה, בקרבה הגדולה ביותר שגוי יכול להגיע אליה

לבלעם בוער לנצח את עם ישראל, ומכיוון שהוא מאד חכם ברור לו משהו שהלוואי והיה ברור לנו: הוא יודע שעם ישראל הוא עם מוזר. רק פונה לאלוקיו והוא מיד מושיע אותם. לכן הוא מוצא פתרון מקורי...

האדם יכול לשמוע דברים נכונים וברורים, אך אם הוא בעל אינטרס עלול הוא לפרש את הדברים לפי הנראה והנוח לו

כידוע, אין מילה מיותרת בתורה. אם כך, לשם מה היא כותבת את תפריט הסעודה שאברהם הגיש בפני המלאכים? סתם לתת לנו מושגים קולינריים?

האמת והשלום הם ערכים נעלים ביהדות. אך מה קורה כשיש התנגשות ביניהם? בפרשתנו נמצאת התשובה המפתיעה

לכל אחד יש התמודדיות שונות אם זה בשמירת מצוות, בתוספת שעות לתורה, בהתחזקות בצניעות, ביראת שמים ועוד, ופעמים שאדם עושה חשבון אם אעשה כך יאמרו עלי כך, ושמא אפסיד מזה? ואולי זה מה שהוא שונה?

אומרת הגמרא "אוי לו לאותו אדם שהרג את עצמו" כי הרגיל את עצמו למאכלים משובחים ומעולים שלא נמצאים בכל מקום, ממילא לא היה מסוגל להכניס לבטנו מאכל כה פשוט כמו עדשים

אדם עובר פעמים רבות בחייו ניסיונות. פעמים והם קשים מאוד, פעמים פחות. פעמים, בואו נודה על העובדה שאנו סתם עושים מזבוב פיל...

אני מסתובב ליד הר האפר, ליד הררי הנעליים והשערות, ואיני מסוגל לקלוט במוחי את גודל הזוועות... מילה אחת ניצבת מול עיניי הדומעות: איך? איך ילודי אישה, שהצטיירו בעולם כ"נאורים", התנהגו יותר גרוע מחיות טרף?

אנשי דור המבול השתמשו ביסוד המים שלהם באופן מופרז, הם הגבירו את התאוות החומריות בצורה חזקה עד כדי כך שהאדמה הושפעה לרעה. אומר אלוקים, אני אנהג עמהם במידה כנגד מידה, הם חטאו במים, הם ייענשו במים...