פרשת שמות

Shiprah and Puah understand Pharaohs intention of perishing the people of Israel by decreasing the birth rate and they teach us the devotion needed in raising children

בפעם הראשונה שאנחנו פוגשים את בני ישראל (בניו של יעקב אבינו) מוגדרים כעם, היא בפרשת שמות, ככתוב: "ויאמר [פרעה] אל עמו, הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו...". (שמות א´, פס´ ט´)

יש בנו את "פרעה", היצר הרע. אנו אסורים בכבליו ונתונים בתוך מיצרים, ומחכים לרגע שבו "משה" – הנשמה שלעולם לא משתעבדת - תשחרר אותנו ונוכל לצאת למרחב. השאלה היא איך עושים זאת | תובנות מפרשת שמות

אל תעשו "חיים קשים" למי שמנסה לשמח אתכם. בסך הכל זו ההזדמנות שלו לגמול אתכם חסד. בדיוק כמו תגובתו של משה רבנו

במאמר זה ניקח על עצמנו משימה מאתגרת, והיא: "הכר את האויב". ננסה להבין יחד את העובדה ההיסטורית כיצד התחיל השעבוד הפיזי שלנו כעם, וכך נוכל להבין ולהכיר את הליך השעבוד הרוחני שכול אחד מאיתנו עובר ברמה כזו או אחרת - שעבוד שמתנהל בניצוחו של היצר הרע, או בשמו הנרדף - "פרעה", שם שניתן לו זה עתה על ידי הרמב"ם

תייר טוב לב מחלץ נמר שנפל לתוך מלכודת. בעל החיים רוצה לנקום בבני האדם ומבקש לטרוף את האיש שהציל את חייו. זה מציע לו לחפש שלוש דעות ניטרליות ולהכריע כפי הרוב, לטוב או לרע. אך גם כשהגרוע מכל עומד להתרחש – רוח התקווה מצילה את המצב...