פרשת חוקת

בֵּינְתַיִם עָמְדָה אִשְׁתּוֹ בַּחֲנוּת, וְלֹא הֵבִינָה מַדּוּעַ בַּעֲלָהּ עֲדַיִן לֹא מַגִּיעַ. הַחֲנוּת הִתְמַלְּאָה בְּקוֹנִים, וְהָאִשָּׁה לֹא הִשְׁתַּלְּטָה עַל הָעֲבוֹדָה לְבַדָּהּ. לְאַחַר זְמַן הִתְחִילָה לִדְאֹג. הִיא בִּקְּשָׁה מִמִּישֶׁהוּ לִשְׁמֹר עַל הַחֲנוּת, וּמִהֲרָה לְבֵית-כְּנֶסֶת לִרְאוֹת מַה קָּרָה לְבַעֲלָהּ. אוּלַי הוּא לֹא מַרְגִּישׁ טוֹב?

כשהשופט הרוסי ראה את היהודי שבא לתת עדות אופי על יהודי אחר שכלל לא הכיר, הציב בפניו אתגר: "אני אצטט בפניך קטע מהתלמוד שלכם, אם תצליח להסביר לי את משמעותו - אזכה את הנאשם" | תובנות מפרשת חוקת

המצוות הקשורות לטומאה וטהרה נראות במבט ראשון תמוהות. מה מסתתר מאחוריהן? מאמר לפרשת השבוע, מאת הרב זמיר כהן

בינינו, יש ביכולתנו לשפוט את משה רבנו? הרי הוא כלל לא במושגים שלנו... ובכל זאת פרשה זו מסופרת בתורה. כנראה מעבר לעובדה ההיסטורית, יש בה מסר עבורנו. אביא את המקרה כפי שמתואר בתורה, ונראה מה אנו, במאה העשרים ואחת, יכולים להפיק ממנו לחיינו.