משה רבנו

משדר "ישמח משה" לרגל יום ההולדת וההילולא של אביר הרועים משה רבינו עליו השלום, עם מעמד תפילה היסטורי מהמערה הקדושה

הצטרפי גם את לנסיעת נשים מרגשת לקברות צדיקים בצפון הארץ ביום הילולת משה רבנו

כאשר אדם מבין ומפנים שהוא מקל, זה מקל עליו את התנהלותו כאן למטה, את היחס שלו ואת יכולת ההתמודדות שלו אל מול משברים הפוקדים אותו

מדוע כישוף לא יכול לקרוע את ים סוף לגזרים? על ההבדל בין כישוף לבין נס, בין מכשף לנביא, ומטרתו של מעמד הר-סיני

אדם צריך לפרט בנחת לבורא מה הוא רוצה. לא עבור הבורא, שהרי הוא מבין אף את שפת הלב, אלא עבור האדם, להחדיר בלבו את האמונה הפשוטה שהשם שומע כל מילה שלו

כיצד הפך משה מ"לא איש דברים" ל"אלה הדברים"? דווקא מתוך איבוד החשיבות העצמית בעמידתו מול השם ומול החלק המרומם שבו, מקבל האדם כוחות לעמוד מול הסובב אותו

המנהיג שלנו עלה על בימת ההיסטוריה לא כווינר, אלא כאדם כבד פה וכבד לשון. גם כעת הוא נפרד מאיתנו לא ב"הפי אנד" סוחף, אלא בהחמצה מהדהדת

גם משה רבנו מתחיל במובן מסוים להיפרד מאיתנו בפרשה הזו: הוא מתבשר שהוא לא ייכנס לארץ ישראל. העם ימשיך בלעדיו. הסיפור שלנו גדול גם מהמנהיג הכי גדול שלנו

קורח טוען שהתורה מעניקה לנו קדושה אוטומטית. משה מזכיר שקיבלנו אפשרות להכניס קדושה לחיים, וצריך לפעול כדי לעשות זאת

ממשה רבנו אנו לומדים כמה צריך כל אדם, בכל עת ובכל שעה, להתחזק באמונה בטובך וברחמנותך, ולצפות לישועתך. שמתוך אובדן וצער בעמ"י נולד מושיען של ישראל

צפו בעץ שגזעו בוער מבפנים לאחר שפגע בו ברק

הצירוף של קדושת השבת לקדושת התורה, במיוחד כשדברי התורה נאמרים מפיו של אדם גדול - מהוה 'מכפיל כח' עצום, עד כדי כך שגם הטומאה החזקה נטהרת, גם לב קשוח מתמוסס

התורה רוצה לנפץ אשליה רווחת, לפיה המנהיג הוא בן האלוקים, קדוש ונישא ומרומם. זו השקפה הרסנית, והתורה טורחת לעצור כדי להדגיש: אותו משה שעשה מעשים כל כך מופלאים – הוא אנושי

משה רבנו יכול היה לנזוף בעם. השעבוד במצרים הוביל לדרדור רוחני. רבים מהיהודים עבדו עבודה זרה. התרבות המצרית משכה אותם. ובכל זאת, אלוקים לא אומר למשה שיוכיח אותם