פרס על השקעה – או עונש על חוסר יכולת?
אם ילד אינו יכול ללמוד יותר מפרק אחד, ומבטיחים לו פרס גדול אם ילמד שניים ושלושה פרקים - הרי שהפרס בשבילו עונש ולא מתנה, כיוון שהדבר קשה לו מאוד, ונעשה ללא שום הנאה וסיפוק
אם ילד אינו יכול ללמוד יותר מפרק אחד, ומבטיחים לו פרס גדול אם ילמד שניים ושלושה פרקים - הרי שהפרס בשבילו עונש ולא מתנה, כיוון שהדבר קשה לו מאוד, ונעשה ללא שום הנאה וסיפוק
כשמקיימים את מצוות התורה כיאות, ההנאה משולבת בחיי היום-יום ולא פוגמת חלילה את הנאות האדם, אלא רק משביחה אותן. אבל מי שישתה רק פטל - סופו שיגיע לצימאון עז וגם בתורה כבר לא יחוש טעם
האם לאישה מותר ללכת לחדר כושר של נשים בלבד? איך להתייחס למשחקי כדורגל - כבזבוז זמן או כסוג של הנאה? ומה יעשה ילד בן 14 שנפשו חשקה בתורה, אך גם בספורט?
מותר לברך על אילנות שהם בתוך שלוש שנים לנטיעתם, אף על פי שהם ערלה ואסורים בהנאה, הואיל ולא נעשו באיסור, שהרי כל האילנות בשלוש השנים הראשונות אסורים בהנאה, ולכן מותר לברך עליהם
לך בני לרב בלום, ותגיד לו שאבא שלך לא מוכר מצוות בכסף. תגיד לו שאבא שלך מעדיף את שכר המצווה לעולם הבא. תגיד לו שאבא שלך מעדיף את השמחה הזכה של תושבי העיירה מקיום המצווה, על פני כל הנאה גשמית של 532 רובל...
אם אתם רוצים להמשיך לאכול בהנאה שניצל מוכן וציפס, להטביל אותם בקטשופ, לזרות עליהם הרבה מלח ולקנח בקולה, מומלץ לכם בכנות לא לקרוא את המאמר הבא
לפני המון זמן, במקום רחוק מכאן, צמח עץ תפוחים ענק. ילד קטן מהשכונה, אהב לבוא ולשחק ליד העץ מדי יום אחרי הלימודים. הוא טיפס לצמרתו, קטף תפוחים ואכל בהנאה, ואחר כך נשכב מתחת לעץ - לחטוף תנומה בצילו. הוא אהב מאד את העץ, והעץ אהב אותו
השאיפה האנושית "להיות אדם טוב" מניעה אותנו כמעט בכל דבר שאנו עושים. כדי להגביר את ההנאה האמיתית מהחיים, עלינו להבחין בין "טוב חומרי" לבין "טוב רוחני"
גם אם לא מתכוונים לגעת ולא מפליגים עם הדמיון, על פי היהדות אסור להתבונן במראות אסורים ולא צנועים. מהו המקור של שמירת העיניים, וכיצד דווקא ההקפדה על כך מוסיפה להנאה בחיים? יצאנו לבדוק
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה