דיבור בין קריאת התורה לברכה
שאלה: יש נוהגים, בשעה שעולים לתורה, שבסיום הקריאה אומרים "אמת תורתנו הקדושה", ורק לאחר מכן הם מברכים "אשר נתן לנו תורתו תורת אמת". האם יש בזה חשש הפסק בין הקריאה לברכה?
שאלה: יש נוהגים, בשעה שעולים לתורה, שבסיום הקריאה אומרים "אמת תורתנו הקדושה", ורק לאחר מכן הם מברכים "אשר נתן לנו תורתו תורת אמת". האם יש בזה חשש הפסק בין הקריאה לברכה?
מלקחי הפרשה: גם כאשר אתה כועס ובצדק כיעקב, עדיין עליך לשמור על לשונך לבל תתבטא בצורה שאינה הולמת
בפרשת השבוע, בלק, אנו נפגשים בפרופיל ההתנהגותי המוזר והמפליא של בלעם הרשע, אשר הכיר את האמת ונפגש עמה, בקרבה הגדולה ביותר שגוי יכול להגיע אליה
זה קרה באותו יום חמישי של חודש דצמבר שנת 2008. הוא יצא מביתו לכיוון עבודתו בבית העלמין, שם לפתע חש ברע והובהל לבית החולים. התקף לב. הרופאים לא נתנו לו הרבה סיכויים, ולאחר 6 מכות חשמל הם קבעו את מותו, בעודו שרוע על מיטת הטיפולים, נשמתו נפרדה מן הגוף, ומאז הוא עבר טלטלה רוחנית אדירה ועוצמתית, אשר שינתה את חייו מן הקצה אל הקצה, סיפורו המרתק והמדהים של אשר ביטון, על הביקור הלא צפוי לו זכה ממלאך המוות ופמליה של מעלה. לקרוא וכן להאמין
ההתבוננות בציצית גורמת לאדם להיזכר במצוות ולא לתור אחרי הלב והעיניים. חז"ל אף אמרו בגמרא שכאשר רואים את צבע התכלת שבציצית, מעורר הדבר במחשבתו של האדם מראה הים והשמים וכסא הכבוד של הקב"ה, ובצורה זאת הוא נשמר מן החטא
פעמים רבות, כשאנו מצפים לישועה כלשהי, אנו דרוכים ולחוצים מעבר לרצוי. הישועה 'מסרבת' לבוא סיפורים רבים מוכיחים שרק כאשר אנו מצליחים להרפות מן הבעיה, היא מסתדרת. מדוע? ישועה בלי לחץ
כך היה נמשך אולי לנצח אלמלא האחות - אחת מהסגל במשמרת - אשר פרצה אל הרגע הקפוא בלי רשות ונפצה אותו לרסיסים... לא הכרתי אותה, רק שפתאום הבחנתי במָשהו שמפריע לדוּמָה שאפפה אותי
לכל מצווה ביהדות יש רובד פנימי ועמוק אשר אינו נראה לעין במבט ראשון. בימים אלו, בהם אנו מנקים ומברישים כל פינה בבית, זו ההזדמנות להביט לתוך חדרי לבנו, לעשות סדר וניקיון, ולהיפטר מכל אותן מחשבות ואמונות שאינן נחוצות לנו. אביבה שטיינמץ ליקטה עבורנו כללים חשובים שיסייעו בידינו להגיע לפסח מצוחצחים ומבריקים בחיצוניות ובפנימיות, ולחוש את הפריחה וההתחדשות במלואן
"אינני יודעת אם אשאר בחיים אחרי המחלה הארורה הזו, אבל דבר אחד נוסף נותר לי לעשות למענך ולמען הקב"ה. שיערי עדיין לא נשר מן הטיפולים...". ובעודה מדברת לקחה ניצנית מספרים והחלה לגזור את שערותיה "ואם ירחמו עלי מן השמים, אגדל שיער חדש ואחביאהו מתחת לכיסוי ראשי"...
מיודענו החביב והמיומן, דפק על השולחן וביקש את רשות הדיבור, וכהרגלו בקודש כאשר עמד מול ציבור חילוני הוא פתח את הדרשה במשפט המחץ שלו: "עזריאל מורגנשטרן זיכרונו לברכה לא מת!!! הוא חי".
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה