יום הולדת

נאומה המרגש של אדל בניטה: "אני כל יום מתעוררת בבוקר ורוצה להישאר במיטה. אחרי מלחמה פנימית אני מחליטה לקום וזוכרת שזה מה שאהרון היה רוצה, שאני אהיה אמא חזקה, שאגדל את הילדים, שאכין להם ארוחת צהריים"

כשהיינו ילדים נהנינו מהזיקוקים והאזנו לחידון התנ"ך, אבל מעולם לא הרגשנו חגיגיות ביום העצמאות. גם היום אנחנו שמחים שיש מדינה –אך עצובים על ההחמצות הענקיות שלה

בתיכון ליד"ה שבירושלים, קיימו אמש אירוע לזכר יום הזיכרון לחללי צה"ל, מסוג קצת אחר: באירוע לקחה חלק גם משפחה ערביה, שביתם נהרגה מאש כוחות מג"ב. במהלכו, אף נשא אביה דברים ואמר דברים קשים כנגד צה"ל. תלמידים רבים זועמים על היוזמה

כשקיבלתי על עצמי הלכות כשרות, זה היה סיפור גדול בשבילי. כמו כל בית חילוני טיפוסי, לא שמרנו על כשרות, והכלים היו מעורבים. אז מה קרה בפסח?

חייל מחטיבת כפיר, אשר נבחר לייצג את חטיבתו בטקס יום הזיכרון בהר הרצל, נדרש לגלח את זקנו, אותו הוא מגדל מטעמי דת בימי ספירת העומר – אחרת תבוטל בחירתו כנציג החטיבה בטקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל בהר הרצל