לחם מיוחד

בפרקים שלפנינו מוגשים להורה ולמורה יסודות דרך החינוך התורני, כאשר פרק מיוחד מוקדש לכללי היסוד ההכרחיים בבחירת וקביעת בית הספר או הגן בו ילמדו ילדינו

בתפילת יעלה ויבוא הזכרת יום טוב או ראש חודש בתפילת העמידה ובברכת המזון, בנוסח תפילה מיוחד

כפי שאדם אינו יכול להתקיים על לחם ומים בלבד, כך אינו יכול לתפקד בלי חיי חברה תקינים. במהלכם ניזונה נשמתו מ"שקצים ורמשים" החולפים ליד עיניו אוזניו ופיו. לשם כך ניתנה לנו בימים אלו ספירת העומר

שולחן הסדר עמוס בסמלים של סבל: המרור, מי המלח שמסמלים דמעות, החרוסת שמזכירה את הטיט, ואפילו המצה נקראת "לחם עוני". לשם מה יש צורך בכל סימני הסבל הללו? מדוע לא לחגוג את חג החירות עם סמלי חירות וגאולה?

הימים שלפני הפסח מלחיצים כל יהודי באשר הוא, אך את הנשים באופן מיוחד. בדיוק לנושא זה נרתמה הניה לוברבום, והיא מעניקה לכולנו כלים מועילים וחשובים שיסייעו לנו לצאת לחירות, מבלי לאבד את העשתונות

מדי יום היה הילד זורק את פרוסת הלחם אל מעבר לגדר התלמוד תורה, עד שהמנהל החליט לסלקו. סיפור אמיתי מפי הרב יצחק זילברשטיין

האדם וכוחותיו, עבודת המידות ודרך האושר - את כל הנושאים הללו ועוד רבים אחרים תוכלו למצוא בספר "אדם ועולמו - שיחות הרב זמיר כהן שליט"א" שראה אור השבוע. בראיון מיוחד מספר הרב על הספר, ומעלה זכרונות ילדות מרגשים

מדוע נקראה העברית "לשון הקודש"? מה מיוחד בה יותר משאר שפות? ואיך נפוץ השימוש בלשון הקודש בספרות התורנית? כתבה שלישית בסדרה

בסעודות שבת, יש נוהגים שבשעה שמחלקים את הלחם לכל בני הבית, המברך "זורק" את פיסות הלחם גם לאותם היושבים רחוק ממנו. האם נכון לנהוג כן?

בל תשחית הוא איסור שנועד למנוע, בין השאר, בזבוז מיותר של אוכל, בטח ובטח כשמדובר במזון בסיסי כמו לחם. אז מה עושים אם בכל זאת נשאר לחם, האם מותר לתת לציפורים, ומהי המשמעות של לחם זרוק על הרצפה? יצאנו לבדוק