כי אשמרה שבת – פרק ששה עשרה בקומיקס המפתיע
מָחָר, כְּשֶׁאֶהְיֶה מְפֻטֶּרֶת מִמְּקוֹם הָעֲבוֹדָה שֶׁלִּי, כְּבָר לֹא אוּכַל לַחְזֹר לָגוּר כָּאן...לֹא יִהְיֶה לִי כֶּסֶף לְשַׁלֵּם לַדּוֹדִים
מָחָר, כְּשֶׁאֶהְיֶה מְפֻטֶּרֶת מִמְּקוֹם הָעֲבוֹדָה שֶׁלִּי, כְּבָר לֹא אוּכַל לַחְזֹר לָגוּר כָּאן...לֹא יִהְיֶה לִי כֶּסֶף לְשַׁלֵּם לַדּוֹדִים
אֵלּוּ פּוֹשְׁעִים! נִצְּלוּ אֲנָשִׁים בַּעֲבוֹדַת פָּרֶךְ וּלְבַסּוֹף גָּרְמוּ לְמוֹתָם בְּאַכְזָרִיּוּת!
הַכַּבָּאִים מְכִינִים רְשָׁתוֹת כְּדֵי לִקְלֹט אֶת הַקּוֹפְצִים! אֲנִי לֹא מַאֲמִין שֶׁמִּישֶׁהוּ יָעֵז לִקְפֹּץ מִגֹּבַהּ שֶׁל קָרוֹב לִשְׁלֹשִׁים מֶטֶר!
שְׂרֵפָה! מָה עוֹשִׂים עַכְשָׁו? הֶעָשָׁן כָּבֵד! אֲנִי לֹא יָכוֹל לִנְשֹׁם!
אֲנִי מֻכְרָחָה לָצֵאת מִן הַבַּיִת. הַדּוֹדִים יִכְעֲסוּ מְאֹד אִם יֵדְעוּ שֶׁלֹּא הָלַכְתִּי לָעֲבוֹדָה...
בְּאָמֵרִיקָה זֶה הַמַּצָּב. בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁאָמַר לָךְ הַמְפַקֵּחַ. אַתְּ חַיֶּבֶת לָלֶכֶת מָחָר לָעֲבוֹדָה!
אִם לֹא תַּגִּיעִי לָעֲבוֹדָה בְּשַׁבָּת, כְּמוֹ כֻּלָּם, אֶשְׁלַח אוֹתָךְ הַבַּיְתָה לְחַפֵּשׂ לְעַצְמֵךְ מְקוֹם עֲבוֹדָה אַחֵר!
הַבַּיְתָה, סוֹף סוֹף! הָעֵינַיִם שֶׁלִּי שׂוֹרְפוֹת וַאֲדֻמּוֹת, וְעַל הַגַּב בִּכְלָל אֵין מַה לְּדַבֵּר...
בַּמִּפְעָלִים הַמִּתְחָרִים יַמְשִׁיכוּ לִתְפֹּר שְׁלוֹשִׁים וְאַרְבָּעָה תְּפָרִים בְּדַקָּה, וְאֶצְלֵנוּ יִתְפְּרוּ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים תְּפָרִים בְּדַקָּה!