חני וינרוט
איפוס חיפושחני ליפשיץ: במקום אחר, בזמן אחר, כל מה שזרענו – חי
לפעמים, אחרי כל הנתינה הזאת, אחרי כל מה שאני עושה בשקט, אני פוגשת מציאות שלא דמיינתי. והיא לא תמיד קלה. המרחק בין אכזבה לגאולה
חני ליפשיץ: "באתי רק לשבת בפינה"
יש כאלה שמתיישבים בפינה, כי זה הכי רחוק מהעיניים. ויש רגעים שבהם מספיק שמישהו יסתכל עליהם אפילו לכמה רגעים, כדי להזכיר להם: אתה לא שקוף
חני ליפשיץ: זה מה שאנחנו מחפשים – מקום שבו מותר לנו להישאר
העיניים שלה היו יבשות, אבל כל הגוף שלה דיבר שברון. כשהתיישבתי לידה, היא לחשה: "אני לא יודעת איפה מותר לי להיות עכשיו"
