הילד הקירח שרוקד

הילד הזה מגן מיקי הוא היום אברך בישיבת לומז'ה, אז הלכתי לבקר בבניין המיוחד הזה, שכבר מזמן אהבתי

באמצעות גליל נייר טואלט וחתיכת דף, מכינים לילד תעסוקה ויצירה לזמן רב של הנאה

מתי ימציאו משכורת בלי עבודה, מה אוכלים בבית של ארבעה גברים ואמא, איך הגננת מגיבה כשהיא נאלצת להישאר בגן בסערה, מתי הילד יצא מהמקלחת, על מה רבים היום ועוד: מקבץ הומור

איך יוצרים בחיי השגרה רגעים של קירבה בינינו לבין ילדנו? איך בתוך כל העומס והבלאגן יוצרים זיכרונות ילדות? הנה הטריק – השתיקו פלאפונים, בחרו פעילות או שתיים, וצרו את הרגע

מי תקצב את הזהב במדבר, למה הילד לא מזהה את אביו, ואיך ייתכן שהקב"ה מצווה עלינו ליצור פסל?

האב המוכשר בנה עבור בנו דגם קטן מעץ של מכונית למבורגיני. הכי חשוב – המכונית נוסעת

"היו שאגות, צעקות, בכיות, אמבולנס. כל הנשים מסביב באותה שנייה התחילו לקבל על עצמן קבלות בצניעות לרפואתו"

בכל פעם אני נכשלת מחדש, כאילו הגערה הרגעית היא זו שעוזרת לשינוי התודעה שלהם, וכי מעכשיו והלאה הם יקומו בזמן בחשק וברצון

איך אפשר לא לכעוס על הילד ששפך כוס חלב?