התמודדות

"אתה מודע לכך שקיץ עכשיו?". "כמובן" השבתי, תמה לפשר השאלה המוזרה. "אתה לא רואה את המצח המבריק שלי?...", חתמתי בקונדסות. "אז למה אתה מסתובב לך כל היום עם מטריה?". סיפורו של משה זיאת, פרק 11 - עזרה ראשונה

נהנית? קח עוד. ראית את זה? צפה במשהו דומה. קראת את הפוסט הזה? הנה פוסט דומה נוסף, ועוד אחד ועוד אחד. רק אל תלך!

לפעמים הקול הפנימי שלנו מעודד אותנו לעשות טוב, אבל לפעמים הוא דווקא זה שמושך אותנו לרע. הבעיה היא שהיצר הרע לא מגיע עם שלט אזהרה, אלא דווקא מתחפש לקול פנימי חכם, רציונלי ואפילו מוסרי. איך אפשר לזהות מתי הוא עובד עלינו?

ברגעים קשים, אני שואב הרבה כוחות מהסיפור הזה. אני ממליץ ללמוד אותו, בעיון, ולחזור עליו שוב ושוב. הוא עמוק, מלא ברמזים, ונותן כוחות להתמודד נכון במסע הפרטי שלנו כאן בעולם

מי קובע את המעשים שלנו, ואיך מתמודדים עם הקולות שמחלישים אותנו? מורן קורס עם מסר נפלא ומחזק

כשמפחדים לצאת מהבית - מהי אגורפוביה, כיצד היא משפיעה על חיי היום-יום שלנו, ואילו דרכי התמודדות יעזרו לנו להחזיר את השליטה והשגרה לחיינו?

להדחיק ולדכא מחשבות זה דבר קשה מאד. יתרה מכך, הדבר עוזר באופן חלקי בלבד. אך גרוע מכל, לדיכוי המחשבות יש השלכות לא טובות, שגורמות, בטווח הארוך, להתגברות המחשבות הלא רצויות ותדירותן

לא לכל קושי רגשי יש הכרה הלכתית מפורשת, ותפקידנו בחינוך לא להנציח מצב נוכחי, אלא לעזור להתקדם

אני כבר לא כזה צעיר, וכבר הבנתי פחות או יותר איך העולם הזה עובד, והייתי מצפה מעצמי, שלא אצטרך לעשות את הדיאלוג הפנימי הזה בכל בוקר מחדש. ובכל זאת, בכל בוקר, שוב ושוב, לפני שאני מתחיל את היום שלי, יש לי ויכוח פנימי שכזה

כולנו מכירים את הרגעים האלה – כשאתה עושה משהו חשוב ומחכה לראות אם יגיבו על כך, אם מישהו ימחא לך כפיים או יגיד לך "כל הכבוד". אבל מה קורה כשאנו מחפשים את האישור הזה כל הזמן? האם זה בריא? ומה זה אומר על תחושת הביטחון שלנו?