איה קרמרמן

איה קרמרמן עזבה את הילדים לראשונה בחייה, הכירה מקרוב את שוק הכשרות במילאנו (חולשות עליו שתי מסעדות בסך הכל) וקיבלה על עצמה לומר: "וקבצנו יחד מהרה מארבע כנפות הארץ" בכוונה גדולה

"חיכיתי כל כך לחודש אלול, אבל עכשיו אני מרגישה לחץ כמו של טרום-פסח". איה קרמרמן בטור מיוחד על אלול וההכנה לימים הנוראים

איה קרמרמן בווידוי יוצא דופן: החופש הגדול חביב עלי, ואחריו קשה לי לשחרר את הילדים חזרה למסגרות. זה הזמן, לפיכך, לתפילה אישית

איה קרמרמן מספרת על השבת שהעבירה בבית החולים עם אמה המאושפזת, ועל הקושי להחזיק באמונה במקום שבו העולם ממשיך לדהור בלי מעצורים

משהו קרה לנו, לעם היהודי. בעטנו בהכול. בעשה ואל תעשה, במצוות שבין אדם לחברו ובמצוות שבין אדם למקום, במסורת, במנהגים. אפילו בזיכרון

מתוך מאות שיחות שאני נותנת ברחבי הארץ, אני מבינה שהקושי הזה לא פוסח על אף גיל ועל שום מגזר. אז בואו נאמר את האמת: שיער זה כוח, אבל כך גם כיסוי הראש

פצצת השסע העדתי נפלה עלינו עם החזרה בתשובה. עם הזמן הבנו שיש עניין בשמירת המסורת – אם כי, כמובן, אין שום עניין בהתנשאות על מסורת יהודית אחרת

בכל הנוגע למלחמה הסיזיפית על שמירת הזוגיות, היהדות נותנת לנו כלים מאד מדוייקים לשימור שלום הבית שלנו

מסיבות יום הולדת ויום נישואין לא מדברות אלי במיוחד. במקומן, אני מעדיפה לחגוג את ציוני הדרך המשמעותיים בתהליך התשובה שלי

כשהילד שלי מספר על חגיגות בר המצווה של החברים שלו, אני מבינה כמה ניסים יש בחיי: איזה נס שהחלק היהודי של הילדים שלהם חי ונושם ובועט