סיון רהב מאיר

סיפורם ממש מזכיר דמויות ממעשייה חסידית של פעם. סוג של ל"ו צדיקים נסתרים, שעליהם העולם עומד. אנשים שחייהם לא פשוטים, אבל הם קמים כל בוקר ובוחרים, בשקט, בטוב

כשאנחנו נלחמים ב-BDS, היילי מאבחנת בתנועה הזו משהו עמוק יותר: "מי שמחרים אתכם – עושה זאת כי הוא בעצם מקנא בכם, מקנא בהצלחה שלכם"

מאיפה היה למרים הנביאה תוף במדבר? וגם על מה שבין שיר למאמץ, בין רוסיה לאמריקה, ובין חלום לשממה

התמונה רצה ברשת והפכה פופולארית. בהפגנה השנייה, במוצאי השבת שעברה, עוד שתי תמונות בסגנון הזה הפכו לוויראליות. איתרתי את האנשים שמאחוריהן. קשה לטעות בלוק שלהם: זקן, כיפות גדולות, ציצית

עברנו את פרעה, אבל מה עוד? וגם: כמה דברים על חודש שבט, הדרך להתמודד עם אתגרים, והתפילה של כולנו לגשם

במחלקת טיפול נמרץ בהדסה יש כבר טופס רשמי שהמשפחות מתבקשות למלא כדי לתלות ליד המיטה: שם וגם שם חיבה, עבודה, פרטים משמעותיים, מוזיקה אהובה, ועוד

ומה עם חברה מסחרית ש"נעקצה" אבל עד שתקבל את יומה בבית המשפט מול הרמאים, תפשוט את הרגל? ומה עם אדם שהורשע בפלילים ומסתובב עם עננה מעל ראשו במשך שנים, עד לזיכוי?

לחיות את החיים ולא רק לרוץ, להעניק הכרה לכל אחד, משפטים מהפכניים של בעל התניא ושל הרב אליהו דסלר, הצורך לנשום והשעבוד לחופש

"אני לא מפחדת ממחלוקות פוליטיות, שקיימות כמעט בכל משפחה. מעבר למסר הפוליטי, יש פה הזדמנות להעביר עוד מסר: איך אנחנו מנהלים ויכוח?"

תובנות מספר בראשית, הפריטים היהודיים מלודג', הרב של הנכים, והייחודיות של המיילדות העבריות, שפרה ופועה