המכתב שלא יישלח לעולם

אני משחקת את משחק העמדת הפנים עם חזות בטוחה מבחוץ, ובפנים – ילד רועד וריקני. חיי הפכו להיות להצגה שלמה. המכתב שלא יישלח לעולם

חיכיתי שתחבקי אותי, חיבוק אחר מאלו שאת מפזרת. חיבוק שיעביר לי כח, כי כבר נגמר לי. המכתב שלא יישלח לעולם

לרגע עצרת לחשוב מה היא מרגישה? מה אם היית במקומה? המכתב שלא יישלח לעולם

זו תפילת יהודי אל אבא גדול שבמרומים. שתקרב בין כולם, שתשמור על הטוב והפשטות שבליבנו. המכתב שלא יישלח לעולם

אל תתנו להם לדעת מה זה סרטים. תנו להם לגדול כמו פעם, עם משחקים בגן ציבורי, עם המצאות ודמיונות שהם חושבים תוך כדי משחק. המכתב שלא יישלח לעולם

מהנפילות לומדים לקום, לא לוותר ולהתייאש, אלא להתקדם. המכתב שלא יישלח לעולם

הפסיקו לבנות סביבכם חומות – לא של מלבושים, לא של כבוד, לא של תואר, לא זוהר. המכתב שלא יישלח לעולם

מבין רסיסי דמעותי המלוחות, ותחת עפעפי שמבכי נפוחות, מסתכלת אני עליכם, ואומרת, וכי יודעים אתם מה אני בליבי נוצרת?! המכתב שלא יישלח לעולם

אמונה אינה כה רחוקה. קיימת היא בתוכה, רק צריך לדבר אליה, לעוררה.

זו לא חוכמה להאמין ולעשות מצוות כשהכל טוב ונעים בחיים. תאמיני בטוב של ה' גם כשהוא נסתר לכאורה