סיפור לשבת: לוויה שמחה עד דמעות
"אבל יש לנו אישור חתום מהקיסר", מחו המלווים. השומר לא התרשם. 'יש לכם אישור, אבל אני רוצה לבדוק'. "ומה עם חילול כבוד הנפטר?" זעקו בכאב המלווים
"אבל יש לנו אישור חתום מהקיסר", מחו המלווים. השומר לא התרשם. 'יש לכם אישור, אבל אני רוצה לבדוק'. "ומה עם חילול כבוד הנפטר?" זעקו בכאב המלווים
הגיורת הקדושה, ימימה בת אברהם אבינו הי"ד, נרצחה בפיגוע שאירע לפני שנתיים. שידוך מרגש מלמד על הכרת הטוב של הנפטרים למען החיים שפועלים בעבורם
הרב גרוסמן שהיה עד למשפטו של יהודי שביקש להשתחרר מהכלא כדי לטבול במקווה, שמע שהשופטים מתעקשים על כך שהוא יצא אל המקווה בבגדים אזרחיים. באותו רגע הוא פשט את מכנסיו ומסרם ליהודי
איה קרמרמן בטור על הגעגועים לפעם, לימים שלפני התשובה – שנגמרים תמיד בהארה גדולה: "דמעות געגוע, הס לכן. כי הגיע תורן של דמעות הודיה ותפילה"
למה בכה הרב בקול רם ובדמעות שליש, ומה ניתן ללמוד מכך?
"טרם נקרא אליך ואתה תענה", מול הקב"ה אנחנו כתינוקות רכים שתלויים רק בו. הדרך הנכונה להתפלל היא לזכור זאת: אין לנו שום כוח או יכולת משלנו
"מלכתחילה בכלל לא ידענו אם נעשה בר מצווה, כיוון שאנחנו חיים מאד בצמצום. לא היה ברור בכלל שזה שייך להוציא כל כך הרבה כסף. זמן רב הלכנו עם השאלה, ובינתיים ראיתי את הבן היקר שלי נקרע בין ההזדהות וההבנה עם ההורים לבין הכאב שלכל הילדים האחרים בתלמוד התורה יש מסיבות כל כך מפוארות, ולו - ספק אם בכלל יהיה משהו. בסוף החלטנו לסמוך על השם" – אביגיל מייזליק בטור על אמא יהודיה מיוחדת וכוחה של אמונה, וגם כמה מתכונים מופלאים
כשהילד שלי מספר על חגיגות בר המצווה של החברים שלו, אני מבינה כמה ניסים יש בחיי: איזה נס שהחלק היהודי של הילדים שלהם חי ונושם ובועט
עד לפני שלוש שנים, חייתה ג'ולי רייד ככל האדם: היא היתה ספורטאית ורקדנית מצטיינת, וניהלה חיים שגרתיים לחלוטין. אבל אז התגלתה אצלה תסמונת נדירה, שגרמה לה להיות אלרגית לנוזלי גופה, בצורה מסכנת חיים
אריה פרנקל, שניסח את מודעת האבל שעוררה סערה, מספר: "המודעה נכתבה בדמעות. יש לי מעורבות רגשית לתאונה הזו"
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה