הרבנית חגית שירה

גם אנחנו ככה. לפעמים לא מרימות את הראש לשמיים. לא רגילות. לא מאומנות. העיניים שלנו תקועות כאן – בידע, במסכים, בחיפוש אחרי תשובות בגוגל. משהו בשרירי האמונה שלנו רופף

שיש לך סחרחורת ואת מרגישה שהכל מתנדנד, דמייני שאת בידיים של הקדוש ברוך הוא, והוא מערסל אותך, ועושה לך נד-נד, נד-נד... בכזו אהבה גדולה

כל העולם נכנע לפני הקדוש ברוך הוא, ובכל העולם נשמע הקול "אנוכי ה' אלוקיך". בא הקדוש ברוך הוא, מכניע את כל הגדלות והיכולות של כל הנבראים, של כל המלאכים, כדי שכולם ידעו שאין כמוהו בכל העולם

כמה פעמים בחיים שלך את עושה את הטעות הזו, ומתפרקת לפני בשר ודם, מספרת את הכאבים שלך, נשברת, בוכה לפני בשר ודם... יש לך מקום

אצל הקב"ה אין הבדל בין חומץ לשמן, אין הבדל בין תנור ריק לתנור מלא, אין הבדל בין גיל צעיר או מבוגר בשידוכים, אין הבדל בין אנשים – מוכשרים יותר, מוכשרים פחות, מקושרים יותר או פחות – כל אדם הוא נר, ויכול להדליק אור גדול בלבו ובעולם כולו

אני יודעת שאת מבקשת כוחות. כוחות לעבור את הניסיון שאת עוברת, כוחות לעבור את העולם הזה.כולנו רוצות לזכות ולקבל כוחות משמיים. אומר לך הבן איש חי, את רוצה לזכות לכוחות אדירים? זה מה שאת צריכה לעשות בל"ג בעומר

בבוקר חזר בעל הפונדק, וראה את רבי מאיר מארגן בנחת את החמור שלו, קושר ברוגע את המזוודה. שאל בעל הפונדק את רבי מאיר: איפה אח שלך, שאמרת שאתה מחכה לו?

השתדלי, אחותי היקרה, לומר "עלינו לשבח" מתוך הסידור ובעמידה במקום. זו לא תפילת הדרך, זו תפילה יקרה וקדומה מאוד, ואין לך מושג כמה היא שומרת לך על התפילה שלך

יהושע היה הגבאי של בית הכנסת, הוא היה זה שמסדר את הספסלים, מסדר את הספרים, מכין כוס תה עם נענע, פורס את המחצלות, מכוון את המזגן... והכל בענווה, במסירות, בנאמנות, בהתמדה

אבא אוהב את כל הילדים שלו – וגם אותך. כולנו בנים של הקב"ה, כולנו מסובין, כולנו אהובים. זה היופי והכוח של ליל הסדר