ביאה שלא כדרכה

לא-אחר מאשר קשיש ישמעאלי נוטר את ציונה של חולדה הנביאה הממוקם בפאתי שכונת א-טור המזרח-ירושלמית. אחרי שנים שלא דרכה כף-רגל יהודית במקום, פותח הקשיש צוהר ראשון-מסוגו לציון העלום שנכבש על ידי מוסלמים, והפך - ללא סיבה מיוחדת - למיותם ממתפללים יהודיים. הצצה נדירה

מדוע אמרו בני ישראל "נעשה ונשמע", למרות שלא ידעו מראש מה נכלל בתורה שהוצעה להם?

נזכרתי איך ליאת, חברתי הקרובה ביותר, אמרה לי באחת השיחות, שהיא רוצה לעיתים להחזיר אותו אליה חזרה לרחם כשעוד היה חלק בלתי נפרד מגופה הגשמי מרוב אהבה שלא ניתנת להכלה. טורה של אוריין רייס

מי אינו מחפש חידושים? המתכון הזה הוא בהחלט חידוש מרענן! אמנם שילוב התרד והסלמון מוכר ואהוב, אבל צירוף החציל אליו, ובמיוחד המעטפת הפריכה של החציל המשמש בסיס למנה, הם חידושים המשדרגים את המנה למשהו מוכר פחות ואהוב יותר. חדי העין יבחינו בוודאי שהסלמון מקבל כאן תיבול מינימלי, ולא בכדי; כדי שלא להתחרות בטעמים העשירים של החציל והתרד, מותיר המתכון הזה לדג הסלמון את טעמו הטבעי האנין

לזיכרון האדם תפקיד חשוב ומהותי - הוא מקשר בין ההיסטוריה האישית שלנו לבין תודעתנו. האם יתכן שגם אירועים שלא חווינו בעצמינו ישאירו את חותמם בדרך כלשהי? הרב יוחנן סלומון, מחייה עבורנו את יציאת מצריים