מנוחה פוקס

למה אני מקנאת כל כך בסבתא השנייה של הילדים שלי, שיש לה תנאים טובים יותר לתת להם?

היא לא רוצה את המתנות ולא את הטובות, היא אומרת שהיא מסתדרת בלעדיהן

אנחנו פנויים, אין שום דבר בחיינו חוץ מהנכדים – אבל ההורים שלהם מסרבים להיעזר בנו. למה?

אני רוצה לחנך את הילדים כפי שאני רואה לנכון, אבל כלתי מסרבת. חשוב לה שאעשה דברים בדיוק בדרך שלה

מה פעמים הבטת בו בקנאה, וחשבת לעצמך: "הלוואי שהייתי כמותו?". אלף פעמים! עכשיו הסתכל עליו, אבל חשוב לעצמך: "אני בדיוק כמוהו"

בתי כעסה עלי והרגישה שאני לא מתחשבת. אני נפגעתי ממנה והרגשתי שהיא לא מתחשבת בי... מי צודקת?

אצלנו בבית גידלנו שלשה ילדים שכולם ידעו שבשעת הסעודה - לא קמים מהשולחן, ופתאום ההורים שלו אומרים לי: "תני לו!", "הוא קטן!"

זה הבית שלי. אם ההורים לא משתלטים על הילד, אני צריכה לסבול ממעשיו?

בפעם הבאה שתרצו לומר שילדכם עקשן, בדקו מה הוא מרוויח ומה הוא מפסיד

מצד אחד אני נותנת את הנשמה, מצד שני רוצים שלא אתערב ולא אחנך... זה הגיוני?