והנה, בעודי תר אחר עפר לצורך מצות "כיסוי הדם", לפתע עמד חכם צגייר, בירך "על כסוי דם בעפר", וכסה את הדם... "מדוע ברכת על כסוי הדם וגזלת ממני את המצוה? הלא הלכה היא שמי ששחט הוא יכסה! עתה חייב אתה לשלם לי עשרה זהובים!"
רבבות בני אדם השתתפו בהלוויית אותו הצדיק. במקום היתה צפיפות גדולה, עד שבלית ברירה עמד ראובן, אחד מהמלווים, על גבי תקרת רכב שחנה בצד הכביש
מעשה בראובן ושמעון שהגיעו בו זמנית לבית הכנסת. טרם כניסתם בפתח עמדו נבוכים ונסתפקו
האמת היתה שהייתי נורא צמא, וגמעתי את כל הפחית בבת אחת. ומכאן איני יודע להמשיך את הסיפור, הואיל ורק לאחר מספר דקות התעוררתי משינה עמוקה, ומצאתי את עצמי מוטל במונית במעבה היער, וכל הממון הרב שהיה ברשותי נעלם!!
לפתע הביט המוהל מבעד לחלון, וכמעט שחשכו עיניו. רכבת חזור לא היתה באותו יום, והחל המוהל לדאוג - מה יהיה עלינו? היכן נשבות ביום השבת?...
תינוק זה הוא בן להורים יקרים, אשר נולד להם בשעה טובה לפני כחמישה ימים. לדאבון לב, אין באפשרותם לגדלו, לעת עתה, מחמת המחסור והרעב הנורא שסורר בביתם. אשר על כן, מתחנן אני לפניכם, יהודים רחמנים בני רחמנים, אנא הצילו את התינוק...
יהודי המקום לא ידעו את נפשם מרוב מצוקה ופחד, ושלחו לצדיק מפורסם שנודע כפועל ישועות, שיתפלל בעדם, למען תוסר מעליהם הגזירה הקשה
בהיותי חופשי הורגלתי לאכול דבר אחר (חזיר), רח"ל, ומאז זכיתי בס"ד לשוב לצור מחצבתי קשה עלי ההתמודדות עם תאוות אכילת החזיר
פרסם האיש בכל העיר כי בביתו קיים 'גמ"ח מצות מצוה', בו יוכל כל אביון לקבל את כל הממון הנדרש לו ולמשפחתו לקיום מצות מצה
"האם עלי לשרוף את כל תכולת המפעל 'של אשתי', כדין חמץ שעבר עליו הפסח - שאסור באכילה ובהנאה, או שמא מותר החמץ, כדין חמצו של גוי שעבר עליו הפסח?..."
