הרב יצחק זילברשטיין

האם מותר לייצר מזון כשר שטעמו דומה לחזיר?

בהיותי חופשי הורגלתי לאכול דבר אחר (חזיר), רח"ל, ומאז זכיתי בס"ד לשוב לצור מחצבתי קשה עלי ההתמודדות עם תאוות אכילת החזיר

שתף במייל
| כ"ח שבט התשע"ה |
whatsapp
אא

שאול נשאל מו"ר שליט"א מאת בעל תשובה שעלה מברית המועצות:

בהיותי חופשי הורגלתי לאכול דבר אחר (חזיר), רח"ל, ומאז זכיתי בס"ד לשוב לצור מחצבתי קשה עלי ההתמודדות עם תאוות אכילת החזיר. כעת נודע לי על ידי אנשי מדע, כי בעזרת תרכובות שונים ניתן לייצר מזון כשר למהדרין, שטעמו ממש כטעם החזיר!

האם אכן יש רשות להכין מאכלים שכאלו ולאכלם?

תשובה

מסופר במסכת חולין (דף ק"ט עמוד ב')[1]: אמרה ליה ילתא (אשתו של רב נחמן) לרב נחמן: מכדי (הרי), כל דאסר לן רחמנא שרא לן כוותיה - כל שאסרה לנו התורה, התירה לנו כנגדו דבר לו, כמו שלמשל אסר לן דמא (דם) - שרא (התיר) לן כבדא (כבד[2])... אסר לנו חזיר - התיר לנו מוחא דשיבוטא - מוח של דג הנקרא שיבוטא, שטעמו כטעם החזיר... אם כן, ביקשה ילתא: בעינן למיכל בשרא בחלבא - רוצה אני לאכול מאכל שטעמו כטעם בשר וחלב! אמר להו רב נחמן לטבחי: זויקו לה כחלי - צלו לה על שיפוד את ה'כחל' (העטין של הפרה שממנו חולבים את החלב).

וסיפר רבינו החיד"א (פתח עיניים שם): מעשה בגביר נכבד שחקר בענין המָן (שהיה משתנה והיה טעמו כטעם הדבר שחפץ): מה יהיה אילו יחשוב האדם לאכול חזיר או שאר איסורין, וטעמן במן - האם נחשב הדבר שעשה איסור, או לא?

והשבתי לו על סמך סוגיית הגמרא דלעיל, שמכיון שיודע כי מה שאוכל הוא היתר - די בזה. והראיה לכך היא מ-ילתא, שאמרה שחפצה לאכול בשרא בחלבא, ואמר להו רב נחמן לטבחי זויקו לה כחלי (תנו לה כחל בשפוד, רש"י). יוצא איפוא, שאפילו טועם טעם איסור, מאחר ומה שאוכל יודע שהוא היתר - אין בדבר איסור.

והוסיף החיד"א: ועוד, שזה היה מעשה שמים להתהפך המן כפי מה שרוצה האדם לטעום, ואם חשב לאכול איסור - המן לא היה מתהפך, אילו היה עושה איסור בזה, ועל כורחך שאין בדבר חשש.

לאור הדברים, לכאורה נוכל להשיב ליהודי היקר כי היות והמאכל שאוכל הינו כשר, אף שטעמו כטעם חזיר - מותר הדבר.

אולם סיפר מורינו הרב שליט"א, כי כאשר הציג את השאלה בפני מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב שליט"א, אמר מרן כי לולא דברי רבינו ה'פתח עיניים', היה לנו להמנע מאכילת דבר שיש בו טעם חזיר וכדומה, כמו שנאמר הזהר והתרחק מהכיעור ומן הדומה לו. ואין דומה הדבר לשיבוטא או לכחלא, שה' יתברך יצר אותם בעולמו והם כשרים בתכלית, אבל בל לנו לחתור ולמצוא טעם של חזיר, שהרי ריבון העולמים תיעב אותו, וגם עלינו לתעבו ולא לאכלו!!

* * *

חידה: מתי מותר לאדם לאכול לכתחילה חזיר (בפני עצמו, שאינו בטל ברוב), אף שאינו במצב של פקוח נפש?

תשובה:

כתב הריטב"א (קידושין מ"ט:): אמרו באגדה: למה נקרא שמו "חזיר"? משום שעתיד ה' יתברך להחזירו לישראל לעתיד[3]. וכן מצינו בפירוש הרקאנטי (פר' שמיני) שהביא מאמר זה בפשיטות, כי החזיר עתיד להיטהר לעתיד לבוא. וכן מצינו בפירוש ה"אור החיים" הקדוש שכתב על הפסוק וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה וְהוּא גֵּרָה לֹא יִגָּר טָמֵא הוּא לָכֶם (ויקרא י"א, ז'): "פירוש, תנאי הוא הדבר כל זמן שהוא לא יגר, אבל לעתיד לבא יעלה גרה ויחזור להיות מותר, ולא שישאר בלא גרה ויוּתר, כי התורה לא תשונה".

והיעב"ץ (בסידור "בית יעקב" בפרק שירה) כתב: החזיר - אמרו חז"ל שעתיד הקב"ה להחזירו לנו ולהתירו, אכן מפני גודל טומאתו וזוהמתו אין לו שום תיקון עכשיו עד לעתיד לבוא, שיעביר הקב"ה רוח הטומאה מהארץ. ואמרו הטבעיים שאין החזיר יכול להסתכל בשמים, וזה מחמת נפילתו בעמקי הקליפות ותוקף דיניו, על כן לא נזכר ב'פרק שירה'.

ובספר "נפש חיים" לגאון רבי חיים פלאג'י זצ"ל (מערכת ח' אות ה') כתב ששאלוהו איה מקום המאמר הזה שהחזיר עתיד להיטהר? והביא להם מדרש שוחר טוב (קמ"ו) על הפסוק "ה' מתיר אסורים" - יש אומרים כל הבהמה שנטמאת בעולם הזה מטהר אותה הקב"ה לעתיד לבוא, ולמה אסר אותם? לראות מי שמקבל דבריו ומי שאינו מקבל וכו'. ויש אומרים אינו מתירן לעתיד לבוא וכו', ע"ש, (הרי שלא רק החזיר מותר אלא כל הבהמות הטמאות)[4].


[1] המילים המודגשות הן לשון הש"ס.

[2] הכבד הוא כולו דם קרוש, וטעמו כטעם דם.

[3] ובמדרש 'לקח טוב' נאמר: הטעם שנקרא שמו 'חזיר' - שדרכו הוא שכאשר רוצה להביט לאחוריו מחזיר כל גופו ואינו מחזיר צווארו לבד. ובספר "מושב זקנים" כתוב שנקרא חזיר על שם שחוזר ואוכל את צואת האדם.

[4] אולם יעויין בשו"ת הרדב"ז (ח"ב סי' תתכ"ח) שביאר לשואלים אותו על המדרש הנ"ל בב' אופנים: א) על דרך הפשט, כי יאכלו ישראל משמנים כאילו הותר להם בשר חזיר. ב) על דרך הסוד יש למעלה שר אחד ושמו חזריא"ל והוא מקטרג על ישראל, ועתיד הקב"ה להחזירו לישראל להיות להם סנגור.

ובספר "נוטריקון" לבעל הפרי מגדים (עמוד ס"ו) כתב, כי בחז"ל נקרא החזיר בשם "דבר אחר" (עיין בשבת קכ"ט:), כדי להעלים מהמון העם את הטעם שהובא במדרש לשֵם 'חזיר' - שעתיד הקב"ה להחזירו לישראל, שממנו ניתן להבין כאילו יהיה היתר לחזיר, וכדי למנוע טעות מלב ההמון שינו את שמו!

וראוי לציין עוד, את פירושו הנפלא של ה"כלי יקר", שביאר כי סימן הטהרה בחזיר הוא הסיבה המטמאת אותו, לפי שבזה מטעה את הבריות כאילו הוא טהור, וזה הטעם שהחזיר סמל השיקוץ והתיעוב, כי הצבועים סמל השיקוץ! וזה הרמז שלעתיד יהיה החזיר מותר, דהיינו, שלעתיד לבוא לא יהיה פחד מהצבועים, כיון שתתרבה הדעת ולא יהיה בידם לרמות, ואז תתבטל עיקר הסיבה של איסור החזיר, ומה שאמרו שלעתיד יהיה החזיר מותר היינו שטעם איסורו יתבטל.

לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.

הידברות שופס

האדם במעגל השנה - הרב זמיר כהן

89לרכישה

מוצרים נוספים

ערכת משחקי חנוכה לילדים

חנוכייה עם בית זכוכית כריות כסף וזהב

סט מהודר מקריסטל לשבת קודש

ילקוט יוסף - חנוכה

שולחן מהודר להנחת חנוכייה

אלי לומד על החגים - חנוכה

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה