אדם רומנוב

ירושלים - משוש תבל, בירת עמנו הנצחית, קוטפת לא מעט שיאים עולמיים. כמה מהמיוחדים שבהם בכתבה שלפנינו. למשל: ידעתם שירושלים היא מקום הישוב הראשון בעולם, עוד מימיו של אדם הראשון?

מדוע בין פסוקי הציוויים על החגים הנכבדים מוזכרת לפתע מצוות החסד? על חשיבותן של המצוות שבין אדם לחברו

איך ניתן לייחס לתורה חיסרון בולט בנוגע לסדר הזמנים, בשעה שעל סדר בכתיבה מקפידים אפילו ספרים פחותי ערך שהתחברו על ידי בני אדם?

האם חייב אדם להקריב את מקום עבודתו כאשר היא מחייבת אותו לחלל שבת? (שו"ת)

"וכן ציוו חכמים שיהא אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו, ואם יש לו ממון מרבה בטובתה כפי ממונו. ולא יטיל עליה אימה יתירה, ויהיה דבורו עמה בנחת ולא יהיה עצב ולא רגזן"

מהו ומיהו אדם רוחני? האם רוחניות פירושה התנזרות מוחלטת מכל הנאות העולם הזה וכפי שיש המטיפים לכך, או שמא ניתן לחיות חיים סבירים ונורמליים, אשר עם זאת יהיו חיים בעלי תוכן רוחני טהור? האם אין סתירה מהותית שאינה ניתנת לגישור, בין החומר לבין הרוח, בין הגוף לבין הנשמה?

כל אדם נוטה לצבע מסוים על פי מצבו הרוחני. גם במחקרים פסיכולוגיים התברר שניתן לאבחן אדם, מכמה היבטים, לפי הצבע אליו הוא נמשך

הצטווינו בתורה "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם, וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן, וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה." אדם הרואה בגוף המפותח ובעוצמה החומרית את עיקר מטרת חייו, מביט בזקן בזלזול. שהרי אדם זה החלש בגופו והצועד לאיטו, חסר עוצמה חומרית. אולם המבין שהגוף אינו אלא מעטפת זמנית לאישיותו האמיתית של האדם, רואה בזקן בעל נסיון החיים העשיר, את האדם המרומם יותר ממנו, והוא מכבד את אישיותו הנבונה

להרחקת המצורע מהחברה ובידודו, יש ערך מוסף. כשהמצורע יושב בדד יש לו הזדמנות פז לפגוש אדם מדהים, שייתכן שזמן רב הוא לא פגש – את עצמו. תובנות מפרשת תזריע מצורע

אדם המחנך את עצמו להיות רגיש לזולת ולהיזהר תמיד בכבודו של הזולת, הופך להיות אדם מכובד בעצמו