האם תענית דיבור מוזכר בהלכה?

שלום רב,

מוזכר במשנה ברורה (סימן תקעא סק"ב), וזה לשונו: וראיתי כתוב בספר אחד שכשאדם רוצה להתנדב תענית, טוב יותר שיקבל תענית מן הדבור ממה שיקבל עליו מן האכילה, כי ממנו לא יהיה לו נזק לא בגופו ולא בנשמתו, ולא יחלש על ידי זה, עד כאן לשונו. (ובספרו שמירת הלשון שער התבונה פרק ב בהג"ה הביא את האמור בשם ספר 'ראש הגבעה'). וע"ע מה שהביא בספר ילקוט יוסף חלק א' מהדורא בתרא (עמודים קפז, קפט-קצ) בשם הגר"ע יוסף זצ"ל בעניין זה.

בברכה,

הלל מאירס