חברה והשקפה
הכרת הטוב למי שלא מתכוון
- כ"ז תשרי התשע"ה
שאלה
שלום כבוד הרב, שמתי לב שבחובת הלבבות, רבינו בחיי אומר (בשער עבודת האלקים) שאם אדם נהנה מטובה שאדם אחר עשה בלי כל כוונה להיטיב לנו, פטור מלהכיר לו טובה. מצד שני, הרב שמואלביץ בשיחות מוסר מביא את המדרש על "איש מצרי הצילנו" שהכרת הטוב מגיעה רחוקה עד כדי כך שבנות יתרו היו צריכות להודות למצרי הרשע שמ"ר הרג, ואפילו שלא נתכוון להיטיב עימן. מה בין שתי הדיעות? האם צריך להודות למי שהיטיב עימי אף אם לא התכוון בכך כלל? בתודה,
תשובה
שלום וברכה
תודה על ההערה הנכונה.
נראה לי שאין כאן מחלוקת החובת הלבבות מדבר משורת הדין ומסביר שמשורת הדין, אין כל מקום לכך. הרב שמולביץ דיבר על עומק של הרגשה לב טהור שנוהגת לפנים משורת הדין.
בברכה,
בנימין שמואלי
מתחזקים ומתחזקות, רוצים להתייעץ עם רבני הידברות? שלחו מייל אל tamir@htv.co.il או מלאו פרטים כאן, ונחזור אליכם בהקדם >>
