דילמה לגבי הבן זוג

לכבוד השואלת,

כמובן שהחלטה זו שייכת רק אליך.

אבל אם את שואלת  אותי, מתוך נסיוני עם זוגות בענין שלום בית, חשוב מאד שיהיו ב' בני הזוג באותו מישור רוחני.

והטעם לזה, כי אחרי החתונה, ולאורך ימים ושנים טובים, כאשר מתחיל ונמשך העבודה של שלום בית, ישנם לרובם ככולם של הזוגות נסיונות לשמור על האיזון שביניהם. והסיבה לזה, כי אחרי החתונה מתגלים יותר ויותר חילוקים בין בני הזוג באופי, בגישה, בהתרגלות, בצורת חיים, וכו' ורובם ככולם של הזוגות מרגישים את עצמם מול עבודה לא -קלה של "גישור". כלומר, לא שהגישור בלתי אפשרי, ח"ו, רק שהוא נסיון שדורש הרבה כוחות וערנות בכדי לגשר בין ב' אנשים שהם בעצמם שונים בטבעם.

וכאשר מוסיפים ל"גישור" העדין הזה, גם כן חילוקי דעות בעניני הדת - בקלות מאד, היחס והכבוד ההדי יכולים לאבד את האיזון שלהם.

לכן הייתי מיעץ בשידוכין שיהיו ב' בני הזוג באותו מישור רוחני.

ועל מה שאומרים שצריכים לקבל את האדם "כמו שהוא", זה נכון לגבי הטבעים השונים שיש לבני הזוג - כי כל הטבעים שברא הקב"ה לבני אדם הם טובים, רק שהם משונים אחד מן השני. ולכן אם מישהוא מוצא שידוך מטיפוס שאינו דומה לו, אומרים לו אל תצפה שהזולת ישתנה להיותו כמותך, אלא קבל אותו כמו שהוא. (ואע"פ שבני הזוג נשארים אח"כ שונים בטבעם, הם מגשרים ביניהם כנ"ל, וזהו רצונו יתברך; כלומר, המטרה אינה שאחד ישנה את השני, אלא דוקא שישארו ב' בני הזוג ב' טיפוסים שונים, ומ"מ יגשרו ביניהם ותשרה השלום ביניהם [וזהו נקרא  המעלה של "שלום בית"]).

אבל אי אפשר לומר כן ("קבל את האדם כמו שהוא") במה שנוגע לעניני הדת. כי אפילו טיפוסים שונים חייבים לקחת אחריות על המישור הדתי שבחייהם. ואם עדיין בן זוג האחד לא עשה פסיעה לקראת הדרך הזה מלפני החתונה רק בשביל שזה חשוב לבן זוגו, א"כ אי אפשר לסמוך שיעשה פסיעה כזו גם אחרי החתונה.
 

ועל כל פנים, את תשקלי את הדברים לפי המצב שלך ותחליטי מה שנראה שיסתדר הכי טוב בשבילך.

ואסיים בברכה, שתזכי לבהירות בענין הזה ובבוא הזמן ובאיזה אופן שיהיה, יהי רצון שתזכי לבנות בית נאמן בישראל.

בברכה

רב נחום