חברה והשקפה
בחירה חופשית ועונשים
- כ"ב תמוז התשע"ד
שאלה
בוקר טוב לרב, צפיתי בסרטון המצורף ותהיתי... למיטב ידיעתי עוד מזמן התנ"ך היו עונשים כאלו. למה? איך? אצלנו? נשמע לי הזוי וכשראיתי... הנתי שזה מטורף!! אם אדם לא מעוניין לקיים תורה ומצוות למה חייב להיענש? למה אין שכר למי שעושה ויד חופשית למי שלא רוצה? https://www.facebook.com/photo.php?v=837644236247138&set=vb.100000047070301&type=2&theater בברכה שירן...
תשובה
בס"ד
שלום וברכה,
הדרך בה מתנהגים הערבים - אינה דרך התורה, עליה נאמר, שדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום!
ראשית כדי שלא יהיו טעויות - אין היתר ביהדות להרוג איש מזה יותר מאלפיים שנה, וגם לפני כן נאמר בגמרא שבית-דין שהיתה הורגת אדם פעם בשבעים שנה היתה נקראת בית דין קטלנית (!), וגם אז - היו צריכים 23 דיינים כדי לשפוט אדם (!), אזהרה רשמית רגע לפני ביצוע החטא (!), תשובה רשמית מן החוטא המתכוון למרוד (!), שני עדים נאמנים והוכחות.
כך שאין הדינים ביהדות דומים לאלו של הנוצרים או המוסלמים שהיו רוצחים אנשים על ימין ועל שמאל, שורפים נשים בתור "מכשפות", והכל פי גחמת ליבם ודעת מנהיגיהם האכזריים. לא כך היא היהדות, עליה נאמר "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום". על כן אומר הנביא בשם ה´ (יחזקאל, פרק יח): "הֶחפוץ אחפוץ מות רשע (?!), נאום ה´ א-לוהים, הלא בשובו מדרכיו וחיה", וכן נאמר "כי לא אחפוץ במות המת נאום ה´".
עם זאת קיום המצוות אינו דבר פשוט, שכן אמר הנביא בשם ה´ (ירמיהו, פרק לג, כה): "כה אמר ה´, אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי". העולם מתקיים עבור תכלית האדם, ואי קיומה עשוי להביא לכליון העולם. אף על פי כן אנו רואים שפיקוח נפש דוחה שבת, ואפילו ספק פיקוח נפש דוחה שבת. לאור נתונים אלו מובן כי המיתה היתה תמיד האפשרות האחרונה ביהדות. למעשה דיני-נפשות הם כה מפורטים ביהדות, עד שקשה להאמין שאי פעם התבצעה הריגה שכזו במציאות. נראה שחלק מן הדינים ביהדות ניתנו גם בתור "תמרור אזהרה", על פיהם יכול האדם לדעת את חומרת החטאים, למען ידע להתרחק מהם. דין "בן סורר ומורה" הוא אחד מהם.
כך שאין הדינים ביהדות דומים לאלו של הנוצרים או המוסלמים שהיו רוצחים אנשים על ימין ועל שמאל, שורפים נשים בתור "מכשפות", והכל פי גחמת ליבם ודעת מנהיגיהם האכזריים. לא כך היא היהדות, עליה נאמר "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום". על כן אומר הנביא בשם ה´ (יחזקאל, פרק יח): "הֶחפוץ אחפוץ מות רשע (?!), נאום ה´ א-לוהים, הלא בשובו מדרכיו וחיה", וכן נאמר "כי לא אחפוץ במות המת נאום ה´".
עם זאת קיום המצוות אינו דבר פשוט, שכן אמר הנביא בשם ה´ (ירמיהו, פרק לג, כה): "כה אמר ה´, אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי". העולם מתקיים עבור תכלית האדם, ואי קיומה עשוי להביא לכליון העולם. אף על פי כן אנו רואים שפיקוח נפש דוחה שבת, ואפילו ספק פיקוח נפש דוחה שבת. לאור נתונים אלו מובן כי המיתה היתה תמיד האפשרות האחרונה ביהדות. למעשה דיני-נפשות הם כה מפורטים ביהדות, עד שקשה להאמין שאי פעם התבצעה הריגה שכזו במציאות. נראה שחלק מן הדינים ביהדות ניתנו גם בתור "תמרור אזהרה", על פיהם יכול האדם לדעת את חומרת החטאים, למען ידע להתרחק מהם. דין "בן סורר ומורה" הוא אחד מהם.
יש האומרים בגמרא שדין בן סורר ומורה זה נאמר בתורה בתור תמרור אזהרה לכל בני-ישראל, כדי שידעו מהם המעשים המגונים מהם עליהם להתרחק, ולהרחיק ילדיהם מהם. דין "בן סורר ומורה" מהווה ביהדות דוגמה לדמות שלילית, שנועדה בין השאר למטרות חינוך ומוסר. עוד אמרו חז"ל שדין זה נאמר למטרת לימוד, פלפול ועיון בפסוקי התורה (ובלשונם: "דרוש וקבל שכר"). כי מאחורי כל פשט בתורה, נמצא גם דרש וסוד.
נא לראות:
http://www.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=2558986&forum_id=4142
שלך בברכה, דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il