חיזוק בשמירת מצוות

שלום רב. ברמב"ם בהלכות דעות כתוב שדרך האדם להימשך אחרי הסביבה, ולכן חובה על האדם להתקרב לחכמים, כדי שילמד ממעשיהם הטובים, ולא יתקרב לרשעים כדי שלא ילמד ממעשיהם הרעים. ובכן א´ האם הרמב"ם מדבר על זה שאדם מחקה את הסביבה בצורה מודעת, או לא מודעת ? כלומר האם הרמב"ם מתכוון שעצם זה שהאדם נמצא בסביבה של אנשים טובים, או הפוך זה משפיע שמבלי משים הוא מתחיל לעבור עבירות או אפילו סתם סולם הערכים שלו משתנה, או שהרמב"ם מדבר על עבירות , שאדם נגרר אחרי הסובבים (אני לא כל כך יודע להסביר, אבל אני רואה שני פשטים ברמב"ם) ושאלה שניה, איך מותר אם כן לעשות קירוב רחוקים, והלא זה משפיע עליך לרעה? בכבוד רב, נחום