מקור לאחריות בר המצווה

שלום וברכה

אנציקלופדיה תלמודית כרך ד, בר מצוה [טור קסה]

הזמן הקטן שהגיע לשלש עשרה שנה ויום אחד נעשה גדול, ומתחייב בכל המצוות האמורות בתורה, ועד אותו זמן הוא קטן, שפטור מכל המצוות, וכן שנינו: בן שלש עשרה למצות.

שיעור זה של הזמן הוא הלכה למשה מסיני, כמו כל שיעורי תורה, ויש שהסמיכוהו למקרא, שנאמר: ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו, ולוי באותו פרק בן שלש עשרה שנה היה ונקרא איש, וחיוב במצוות תלוי במי שהוא איש, שנאמר: איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם, שאיש הוא בכלל עונשים. ויש שנתנו רמז לדבר מהכתוב: עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו, "זו" בגימטריא י"ג.

בברכה,

בנימין שמואלי