פוליגמיה ומונוגמיה

שלום וברכה

עד לפני כאלף שנה בערך, היה מותר על פי ההלכה להינשא עם כמה נשים, אף שהדבר לא הומלץ בידי חז"ל גם בזמנם.

באותו זמן [זמן התנ"ך] שכן נהגו לשאת כמה נשים, ככל הנראה, היה בכך גם עזרה וסיוע הדדי לכל הנשים. תאר לעצמך, אשה ללא מכונת כביסה, ללא תנור בישול, ללא לחמים אפויים, וללא מים בברזים, הצריכה לטפל בכל צורכי הבית, זהו משק אדיר שאשה נוספת בבית היתה לה לעזר רב.

עם התקדמות והתפתחות העולם, ראה רבינו גרשום את המצב בזמנו, שריבוי נשים אינו אלא הרס במשפחה, ולכן תיקן כמה תקנות לטובת הנשים ולטובת ישראל ואסר בחרם חמור על לקיחת אשה נוספת, כמו כן אסר על מתן גט ללא רצון האשה, ופעל זאת מכח התורה שנתנה רשות לחכמי ישראל לתקן כראות עיניהם ולעשות גדר וסייג לדברי תורה, לפי העת והשעה.

גם כשריבוי נשים היה מותר בנישואין, הקפידה הנבואה מאוד מאוד על בעל הבוגד באשתו, וכפי שמשתמע מפסוקי הנביא מלאכי (פרק ב פסוק יג):

"וְזֹאת שֵׁנִית תַּעֲשׂוּ, כַּסּוֹת דִּמְעָה אֶת מִזְבַּח ה` בְּכִי וַאֲנָקָה, מֵאֵין עוֹד פְּנוֹת אֶל הַמִּנְחָה, וְלָקַחַת רָצוֹן מִיֶּדְכֶם: וַאֲמַרְתֶּם עַל מָה, עַל כִּי ה` הֵעִיד בֵּינְךָ וּבֵין אֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ, אֲשֶׁר אַתָּה בָּגַדְתָּה בָּהּ, וְהִיא חֲבֶרְתְּךָ וְאֵשֶׁת בְּרִיתֶךָ: וְלֹא אֶחָד עָשָׂה [רש"י: הקב"ה, לאדם וחוה תחילה], וּשְׁאָר רוּחַ לוֹ [הרוחות והנפשות לי היו, מאדם הראשון יצאו כולם], וּמָה הָאֶחָד [שבזוג] מְבַקֵּשׁ [למצוא עלילות לאשתו שהיא בת זוגו, שהיא זֶרַע אֱלוֹהִים [מה הוא תועבה שמבזה אותה], וְנִשְׁמַרְתֶּם בְּרוּחֲכֶם וּבְאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ אַל יִבְגּוֹד:

אינני זוכר מילים עוצמתיות כאלה בנוגע לבגידת נשים בבעליהן, אף ששם החמירה התורה יותר בעונש, התורה גילתה במילים ברורות את חוסר המוסריות הנוראה בבגידת בעלים בנשותיהם.

בהצלחה - מנשה ישראל