הלכות ומנהגים
נטילת ידיים- הרבה שאלות
- כ"ו אדר א' התשע"ד
שאלה
שלום כבוד הרב, רציתי לשאול לגבי סיבת נטילת מדוע אנו נוטלים ידיים לא משנה לאיזה מטרה (שחרית, המוציא או אחרי בית הכסא). למה דווקא מתוך כלי? למה דווקא בנטילת ידיים של המוציא נוטלים שלש בכל יד ובאשר יצר לסרוגין מה הסיבה לזה? אשמח לדעת את התשובות לכל השאלות תודה רבה.
תשובה
לכבוד השואלת,
רציתי לשאול לגבי סיבת נטילת ידים: מדוע אנו נוטלים ידיים, לא משנה לאיזה מטרה (שחרית, המוציא או אחרי בית הכסא).
נטילת ידים קודם המוציא היא גזרה שיאכלו כל היהודים את המאכלים בטהרה (כי בזמן שהיו הכהנים אוכלים תרומה היו חייבים להיזהר בכך); וחלה הגזרה על כל מי שאוכל שיעור של טומאת אוכלים (כביצה) של פת באופן של קביעות סעודה.
נטילת ידים שחרית או אחרי בית הכסא הוא כדי להעביר רוח טומאה השורה על האדם בעת השינה או בהיכנסו לבית הכסא.
למה דווקא מתוך כלי?
כדי לטהר את הידים קודם האכילה מכל טומאה, גזרו חז"ל שיהיה בדרך של נטילת ידים מרביעית מים ודוקא כשבאים על ידיו מתוך כלי.
בנטילת ידים שחרית או אחרי בית הכסא צריכים ג"כ להקפיד לכתחילה על כל הדברים המעכבים לנטילת ידים לסעודה; אבל בדיעבד בנטילת ידים של שחרית [או אחרי בית הכסא] אינו מעכב.
למה דווקא בנטילת ידיים של המוציא נוטלים שלש בכל יד ובאשר יצר לסרוגין מה הסיבה לזה?
בנטילת ידיים של המוציא נוטלים שלש בכל יד מכיון שרוצים לטהר את היד; לכן בשפיכה ראשונה נטהרת היד, אבל עדיין המים שנגעו ביד קודם טהרתו (שנשארו על גבי היד) הם טמאים - וצריכים שפיכה שנייה כדי לטהר גם את המים שעל גב היד.
שפיכה שלישית נהגו מפני החשש שמא לא הלכו המים השניים בכל מקום שהלכו הראשונים, ונשאר קצת המים בטומאתן; אבל כיון ששפך מים פעם שלשית, שוב אין חוששין שמא המים הראשונים לא נטהרו אלא אנחנו תולים שבודאי הלכו המים השניים או השלישיים על כל מקום של הראשונים.
בנטילת ידים של אשר יצר נוטלין בסירוגין כיון שהכונה הוא לטהר את היד מרוח טומאה השורה על הידים אחרי הכניסה לבית הכסא, ומקובל אצלינו שדוקא באופן של נטילה בסירוגין יורדת רוח הטומאה מן הידים.
בברכה,
רב נחום
רציתי לשאול לגבי סיבת נטילת ידים: מדוע אנו נוטלים ידיים, לא משנה לאיזה מטרה (שחרית, המוציא או אחרי בית הכסא).
נטילת ידים קודם המוציא היא גזרה שיאכלו כל היהודים את המאכלים בטהרה (כי בזמן שהיו הכהנים אוכלים תרומה היו חייבים להיזהר בכך); וחלה הגזרה על כל מי שאוכל שיעור של טומאת אוכלים (כביצה) של פת באופן של קביעות סעודה.
נטילת ידים שחרית או אחרי בית הכסא הוא כדי להעביר רוח טומאה השורה על האדם בעת השינה או בהיכנסו לבית הכסא.
למה דווקא מתוך כלי?
כדי לטהר את הידים קודם האכילה מכל טומאה, גזרו חז"ל שיהיה בדרך של נטילת ידים מרביעית מים ודוקא כשבאים על ידיו מתוך כלי.
בנטילת ידים שחרית או אחרי בית הכסא צריכים ג"כ להקפיד לכתחילה על כל הדברים המעכבים לנטילת ידים לסעודה; אבל בדיעבד בנטילת ידים של שחרית [או אחרי בית הכסא] אינו מעכב.
למה דווקא בנטילת ידיים של המוציא נוטלים שלש בכל יד ובאשר יצר לסרוגין מה הסיבה לזה?
בנטילת ידיים של המוציא נוטלים שלש בכל יד מכיון שרוצים לטהר את היד; לכן בשפיכה ראשונה נטהרת היד, אבל עדיין המים שנגעו ביד קודם טהרתו (שנשארו על גבי היד) הם טמאים - וצריכים שפיכה שנייה כדי לטהר גם את המים שעל גב היד.
שפיכה שלישית נהגו מפני החשש שמא לא הלכו המים השניים בכל מקום שהלכו הראשונים, ונשאר קצת המים בטומאתן; אבל כיון ששפך מים פעם שלשית, שוב אין חוששין שמא המים הראשונים לא נטהרו אלא אנחנו תולים שבודאי הלכו המים השניים או השלישיים על כל מקום של הראשונים.
בנטילת ידים של אשר יצר נוטלין בסירוגין כיון שהכונה הוא לטהר את היד מרוח טומאה השורה על הידים אחרי הכניסה לבית הכסא, ומקובל אצלינו שדוקא באופן של נטילה בסירוגין יורדת רוח הטומאה מן הידים.
בברכה,
רב נחום
מתחזקים ומתחזקות, רוצים להתייעץ עם רבני הידברות? שלחו מייל אל tamir@htv.co.il או מלאו פרטים כאן, ונחזור אליכם בהקדם >>
