מה ההוכחה לשלמות האלוהים? מי אמר שלא חסר לו כלום?

שלום,
 
אשמח לעזור לך בכל שאלה, אך נא קראי את מאמריי שבתוך הקישורים.
 
1. לפני היקום לא היה מרחב וזמן, ומכאן שיוצר המציאות הוא מעבר למרחב והזמן. פירוש הדבר שהוא אינסופי ונצחי, ללא גבולות, ובמילים אחרות: יישות מושלמת.
ראי גם את ההוכחה הפילוסופית:
https://www.hidabroot.org/article/131752
 
2. אם אלוקים היה נגלה באופן ישיר ותמידי, לא היתה בחירה אמיתית להתעלם ממנו ומקירבתו, ולא בחירה שלא לקיים את מצוותיו. הרי רק מטורף היה מתנגד לאלוקים שנגלה בחוש.
הסתר הפנים הוא שמאפשר את הבחירה החופשית. נא ראי תשובה מורחבת:
https://www.hidabroot.org/article/1142180
 
3. אלוקים אוהב אותנו כמו אבא שאוהב בנים. הבנים לא תורמים לאב, אלא האב הוא ששמח להעניק ולתרום לבניו.
הקב"ה רוצה שנהנה בחיים, אך הוא רוצה שנהנה בצורה הטובה ביותר. את רוב החוקים אנו מבינים, כי טובתם נראית לכל. וגם התוצאות נראות היטב. לדוגמה, חוקי הצניעות נועדו להפריד בין המינים, ולמנוע תאווה מעוורת - אשר גורמת להיקשרויות רגשיות שגויות, ואחר כך למפח נפש וצלקות (לא במקרה שיעורי הגירושין בחברה הכללית הגיעו לממדים מפחידים: כל זוג שלישי בישראל מתגרש! הסיבה לכך היא חוסר צניעות והפרדה בין המינים). הוראות היצרן של הבורא נועדו לתת לנו חיים טובים יותר גם בעולם הזה - חיי משפחה, זוגיות נאמנה, חינוך ילדים טוב יותר. המצוות נועדו לטובתנו, לכן מקיימי המצוות זוכים לחיים טובים יותר גם בעולם הזה, וכמובן לנצח נצחים בעולם הבא.

הטובה הגדולה ביותר שיש היא החיבור לקב"ה, שהוא מקור הטוב והאושר, ולכן הקב"ה רוצה שנתקרב אליו על ידי תפילה ותורה ומצוות - כדי שנזכה בהטבתו הגדולה.

אדם אוכל בכל יום 3 פעמים, הולך לשירותים, מתרחץ, מתלבש - עבור חומריותו ויצריו האדם עושה פעולות רבות בכל יום ויום. ובכן, המטרה שלנו אינה לחיות כבהמות וחיות. יש בנו נשמה רוחנית שצריכה מזון רוחני, בדיוק כשם שגופנו צריך מזון חומרי. ירדנו לעולם עבור תכלית רוחנית גבוהה, וגם היא דורשת לעשות פעולות יומיות שמחברות את התודעה אל יוצרה.

מובן שהקב"ה לא זקוק לשבחים או לתפילות מן האדם.
הרי הבורא הוא אינסופי, וחוכמתו אינסופית, וטובו אינסופי. כידוע - אין אף שבח שבעולם שיוכל לתאר את הבורא. גם אם אדם ישבח את הבורא מיום ועד לילה, הדבר יהיה דומה לתינוק בן 3 שמצייר ציור ילדותי עבור אמא שלו. אמו שמחה בציור, כי היא חפצה באהבתו, אך ודאי אינה זקוקה לציור. המטרה של התפילה היא להזכיר לנו את האלוקים, כדי שנתחבר אליו בלבנו, וכך נזכה לקבל את אורו בכל עת. המצוות מרוממות את הנשמה.
החיבור אל הקב"ה מביא את האדם לפסגות רוחניות גבוהות יותר - ולכן הם לטובתו. אין הקב"ה נזקק למצוות, אלא האדם. הקב"ה אוהב את האדם ולכן נתן לו את הכלים להתקדש על ידי חיבור את מקור הקדושה - הקב"ה. כשאנו ממליכים את ה', אנו מכניסים את קדושתו אל תוך לבנו. מטרת התפילה היא להתקרב לה', מתוך המודעות לכוחו ומלכותו בעולם, הנשמה זוכה לראות את האור האלוקי.
נא ראי בהרחבה במאמר "האם אלוקים צריך שבחים?":
https://www.hidabroot.org/article/82823
 
4. כל מה שעושה ה' הוא לטובה, אפילו הגיהנום.
חשוב לזכור שאלוקים אינו מעניש כדי להעניש, אלא מטרתו היא להטיב לאדם, בדומה לאב שרוצה לקדם את בניו ולהועיל להם. יכול ילד לשאול: "מה אכפת לאבא שאני אלמד בבית ספר? מה אכפת לאבא אם אוכל כל היום ממתקים? מה אכפת לאבא שאדבר יפה ואתנהג בנימוס?" - כי אין הילד מבין בגילו הצעיר שכל מה שעושים אביו ואמו נועד רק לטובתו ותועלתו העתידית, ולא לתועלתם האישית. לכן הנשמות שמגיעות לעולם הבא, ומבינות את השכר והעונש, מודות לקב"ה על כל מה שעושה עבורן.
 
אמרו חז"ל: "לא כעולם הזה העולם הבא: העולם הזה - על בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב, ועל בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת. לעולם הבא כולו (אומר): הטוב והמטיב" (פסחים דף נ, א).
וגם אמרו על נשמות פושעי ישראל בעולם הבא: "שמצדיקין עליהם את הדין, ואומרים לפניו: רבונו של עולם, יפה דנת, יפה זכית, יפה חייבת, ויפה תקנת גיהנום לרשעים וגן עדן לצדיקים" (עירובין יט, א).
 
התורה היא לא המלצה, אלא ספר הוראות היצרן לתיקון הנשמה - אשר ירדה לעולם הזה עבור תכלית ומטרה. הפגיעה בתכלית הרוחנית של הנשמה - היא פגיעה בנשמה עצמה. החטא הוא כמו אש שגורמת לכוויה.
כל אדם שעושה חטאים פוגם בנפשו, הייסורים נועדו לנקות את הכתמים והמומים המסוכנים שדבקו בנשמתו, והמונעים ממנו להשיג את האור האלוקי בעולם הבא והנצחי. כשם שבעולם הזה כל חולה רוצה להתרפא ממחלתו, ומוכן לשלם על רפואתו ואף מודה לרופא שמנתח ומכאיב לו, כך גם כל נשמה מודה ליוצרה בעולם הבא על הייסורים שקיבלה, כי היא מבינה את תכליתם להטיב לה ולתקנה.
 
הקב"ה מלמד את האדם בתורתו שלא לחטוא - כדי שיהיו לו חיים מתוקנים וטובים בעולם הזה ובעולם הבא. אך גם כאשר האדם לא שומע בקולו וחוטא ומזיק לנשמתו הטהורה - הקב"ה מרחם עליו לאחר מעשה ומתקן את נשמתו בחינם ב"ניתוח" בגיהנום, במטרה שיהיה שוב בריא ושלם ויוכל להנות ממציאותו הנצחית בגן-עדן. הנשמה פוחדת מהגיהנום כמו שאדם בעולם הזה פוחד מניתוח, אבל היא לא כועסת ולא מתרעמת כלל, כי הוא יודעת טוב מאוד שהגיהנום הוא לטובתה המוחלטת, והוא חסד גמור עמה, בדומה לרופא מומחה שמוכן לנתח בחינם ולתקן את הגוף. הניתוח לא נוח - אבל הוא משתלם, הוא חסד ולא נקמה! 
 
עלינו לבטוח בקב"ה בכל מצב, שהוא יתברך עושה הכל ברחמים ולטובה, ותפקידנו לקבל הכל באהבה. עלינו לשים עצמנו בידיו של בורא עולם כמו תינוק קטן בידי אמו. גם אם אמא לוקחת את התינוק לרופא כדי לקבל זריקה כואבת, התינוק לא חדל לאהוב את אמו, למרות תמימותו הוא יודע בפנים-לבו שאמו עושה הכל למענו ולטובתו, מתוך אהבה ולא מתוך שנאה. כולנו בניו ובנותיו של הקב"ה, ועלינו לבטוח בו יתברך שכל רצונו הוא להטיב לנו. ומתוך הביטחון נתגבר על כל הקשיים והפחדים.
 
נ.ב.
אמליץ לך לקרוא חוברת קצרה שכתבתי בשם "שיחה גורלית", המתארת דו-שיח עם אלוקים על שאלות רבות באמונה (הוכחות למציאות הבורא, משמעות החיים, אמיתות התורה, למה אלוקים ברא אותנו ועוד). לקריאת החוברת:
http://www.gorali.122.co.il/do_siah.doc
 
בברכה,
דניאל בלס