התמודדות הפילוסופיה היהודית עם מקורות חכמה לא יהודים

הבהרה חשובה- איני תלמיד חכם ואני יודע שבכל לימוד יש סכנה ליפול במכשול.
איני עוסק בתחום- שאלתי נובעת מתוך סקרנות כחלק מהתקרבות, בין היתר סקרנות לגבי הגישות והשיטות שבהן נקטו ואולי אף נוקטים כיום החכמים היהודים.

בספר מורה הנבוכים, הרמב"ם שואב חכמה ממקורות יהודים וגם ממקורות שאינם יהודים, דוגמת אריסטו, הוא גם מנהל דיון בספר זה מול גישות איסלאמיות.

זאת הדוגמה המפורסמת ביותר ואני יודע שיש דוגמאות נוספות.

כיצד ניגשו הרמב"ם ועוד חכמים רבים לדברי טעם שאין מקורם ביהדות?
האם וכיצד ניגשים אליהם כיום?

תאולוג יהודי או פילוסוף יהודי- כיצד הם ניגשים ללמוד ממקורות לא יהודיים.