עיין הרע ומידת ענווה בזמנינו

שלום הרב.
רציתי לשאול לגבי עיין הרע ובכלות על מידת הענווה. יודע ששאלה הזו נדושה למדי, אבל שאלתי היא בהבט אחר.
חז"ל אמרו שלא כדאי לפרסם את עצמו יותר מדי מצד שהדבר לא כדרכי ישראל להתנהג בגאווה, בפשטות זה לא נראה יפה ואולי אפילו במקרים ספציפיים גם נראה מבחוץ די ילדותי, וכדאי לו לאדם להשתדל לשמור את הצלחות שלו לעצמו ולא לספר לאחרים.
וגם יש את העניין של העיין הרע. למרות שמאן דלא לא קפיד בהדאי הכו', עדיין לא תמיד אפשר לא להקפיד ולא כולם חוננו בעוצמה הזאת לחשוב שזה כלום ולא משפיע כלל...
אבל כל זה ממשיך להיות אקטואלי בכל הזמנים במגזר החרגי.
אני אדם חרדי אבל עובד כבר המון שנים בהייטק בחברה גדולה בינלאומית. והאמת שאצלינו חייבים לספר על הצלחות וכמה שיותר להבליט את עצמינו. אחרת יש סכנה שיפטרו אותך כי לא רואים בך פוטנציאל, אצלינו מערכים יוזמה, מצגות, הרצאות, סיפור הצלחה אישי וכו'. ולא יהיה קידום בלי הדברים הללו. וזה בסיס להצלחה בכל החברות הגדולות היום - לפרסם את עצמו ולהראות כמה אתה טוב.
דבר שני - אם אתה לא תבליט את עצמך - אתה עלול להגיע לקנאה באחרים ולתיסכול ש"להם מותר לפרסם את עצמם והנה הם מתקדמים ולי אסור ואני לא מתקדם". היום קשה למצא בן אדם בלי קנאה בהצלחת הזולת... וגם די קשה "להיות צדיק יותר מכולם" נגד כל החברה.
חוץ מזה היום יש עניין גדול של תחרות שאתה חייב לעמוד בה וזה לכאורה טיפשי לא לתפוס הזדמנויות בגלל כביכל ה"ענווה".
ועוד, זה פשוט נקרא להכיר בכוחות עצמי ולא להתרברב שהרי אני לא שולל את ההצלחות של השני אלא אומר שגם אני טוב לא פחות מאחרים ומתקדם יחד עם כולם.
אז לסיכום, לעניות דעתי, היום לצורך בריאות הנפש ולצורך להשתלב עם החברה של ימינו ולהתקדם יחד עם כולם - אדם שלא נמצא כל היום בסביבת בית המדרש חייב להבליט את עצמי בדיוק כמו שהסביבה שלו עושה. ברור שזו לא עבירה אלא ענייני מידות בלבד, הגם כמו שאמרתי אתה לא שולל הצלחות של אחרים.
אולי החז"ל דיברו אולי על מקרים אחרים או זמנים אחרים? אני לא יודע להגיד.
האם הרב מסכים איתי ואיך להתייחס לצניעות ומדות וענייני עיין הרע שדיברו חז"ל בזמנינו שהטבעים והתנהלות השתנתה בהרבה משבעבר ?
תודה רבה ויום טוב!