תפילה וברכות
שמונה עשרה
- כ' ניסן התשפ"א
שאלה
מועדים לשמחה, לכבוד הרב, ברשות הרב יש לי כמה שאלות בנושא תפילת שמונה עשרה, אשמח לקבל תשובות מכבוד הרב.
1) אנו פותחים את התפילה ב - בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב.
ומסימיים את הברכה ב - מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן, בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, מָגֵן אַבְרָהָם.
א) אם אמרנו אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אז מדוע אנו צריכים להזכיר את השמות של האבות?
ב) אם כבר הזכרנו את השמות של האבות, מדוע אנו מסימיים את הברכה ב - מָגֵן אַבְרָהָם. ולא מגן אברהם יצחק ויעקב?
ג) איך אנו יכולים להגיד בברכה, וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת? כאשר נאמר בתלמוד בבלי מסכת שבת דף נה עמוד א: שמואל אמר: תמה זכות אבות. ...מאימתי תמה זכות אבות?
2) בקיץ אנו "מזכירין" מוֹרִיד הַטָּל,
א) חשבתי האיך אנו "מזכירין" בתפילה רק "מוריד הטל"?
הרי נאמר בתלמוד בבלי מסכת תענית דף ג עמוד ב: רוחות מנא לן דלא מיעצרי? אמר רבי יהושע בן לוי: דאמר קרא כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם נאם ה'.
הרוחות לא נעצרות. מי מוריד אותם בקיץ? הקב"ה. אז מדוע אנו לא "מזכירין" את זה בקיץ?
ב) אותו שאלה אפשר לשאול לגבי החורף, אנו אומרים "משיב הרוח ומוריד הגשם", ומה עם הטל שגם לא נעצר? מדוע אנו לא מזכירים אותו? הוא כלול בגשם?
השאלה מתחזקת כאשר הגמרא שם אומרת: תנא: בטל וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר, ואם בא להזכיר - מזכיר.
ג) אם לא חייבו, אז מדוע החליטו לפצל את זה בשמונה עשרה?
ד) ראיתי שיש פוסקים שאומרים, להגיד בקיץ משיב הרוח ומוריד הטל, (סידור רש"י סימן תלו, פרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן תפח, קיצור שולחן ערוך סימן יט ועוד...)
מדוע אנו לא נוהגים כן?
3) ידוע ששלוש ברכות אחרונות בשמונה עשרה הם הודאה,
כמו שנאמר בתלמוד בבלי מסכת ברכות דף לד עמוד א: אמר רבי חנינא: ראשונות - דומה לעבד שמסדר שבח לפני רבו, אמצעיות - דומה לעבד שמבקש פרס מרבו, אחרונות - דומה לעבד שקבל פרס מרבו ונפטר והולך לו.
א) האיך זה מסתדר לנו שאנו אומרים את ברכת העבודה ושים שלום? זה נשמע יותר בקשה מהודאה...
ב) איך אנו יכולים לראות את הברכות הללו בתור הודאה?
4) אנו אומרים בסוף תפילת שמונה עשרה: שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חַיִּים, חֵן וָחֶסֶד, וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ...
א) מדוע אנו אומרים את המילה עָלֵינוּ? אנחנו חושבים רק על עצמנו?
ב) אנחנו לא חלק מיִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ?
ג) כל מטרתו של השמונה עשרה לחשוב על הכלל, האיך כאן בברכת ההודאה אנו מדברים על עצמנו?
תודה רבה לכבוד הרב,
שבת שלום!
תשובה
שלום וברכה
שאלות טובות מאוד. מצאנו בראשונים ישובים על הדברים
1. ספר אבודרהם שמונה עשרה
ואמר ואלהי אבותינו וחזר ואמר אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ע"ש שכן אמר הקדוש ברוך הוא למשה (שמות ג, טז) כה תאמר אל בני ישראל אלהי אבותיכם אלהי אברהם וגו'.
2. יש מקומות שאכן אומרים משיב הרוח ומוריד הטל. הרבה קהילות לא נהגו לומר זאת כי הטל לא תלוי ברוח הגשם תלוי ברוח שמביאה את העננים. אין עניין הזכרת ררוח לצורך עצם הרוח אלא כחלק מההודאה על הגשמים.
3. ספר המנהגות
שמע קולנו הוא סיום התפלה. ושאל השואל על האי דאמרי' אחרונות דומה למי שנוטל פרס מרבו כמו באמצעיות ונראה בעיני משום דשאר ברכות הם צרכי האדם, ושלש ראשונות ושלש אחרונות כלן כבודו של הקדוש ברוך הוא כגון העבודה שנעבדנו וכן ההודאה זו היא כבודו וכן השלום. ע"א נ"ב כי שאר ברכות דומה לעבד שמבקש פרס מרבו שהיחיד מבקש צרכיו בהן ולא כן בשלש אחרונות. וכך גם כתב בספר אבודרהם תקון התפלות ועניניהם
א"ר הונא ראשונות דומות לעבד שמסדיר שבח לפני רבו. אמצעיות דומות לעבד שמבקש פרס מרבו, אחרונות דומות לעבד שמקבל פרס מרבו והולך לו. וא"ת הלא ברצה ושים שלום מבקש הוא פרס מרבו כמו באמצעיות. וי"ל שאינו דומה. כי אמצעיות הם צרכי האדם, וג' אחרו' כולם כבוד הקדוש ברוך הוא כגון העבודה שנעבדנו. וכן ההודאה זו היא כבודו וכן השלו'. ועוד כבוד הוא לרב שהרבים צריכין לו.
4. על האדם לבקש על עצמו ועל כל שאר ישראל יחד איתנו.
שמונה עשרה מתפללים על הכלל ועל הפרט ולא רק על הכלל.
בברכה,
בנימין שמואלי
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il