האם בעלי מומים יתרפאו בתחיית המתים?

שלום רב,

אכן לעתיד לבוא כל החולים בגוף ובנפש יתרפאו, וכפי שנאמר (ישעיה לה ה-ו) "אז תפקחנה עיני עורים ואזני חרשים תפתחנה, אז ידלג כאיל פסח ותרן לשון אלם". וכן אמרו במדרש (בראשית רבה צה א) בא וראה כל מה שהכה הקדוש ברוך הוא בעולם הזה מרפא אותן לעתיד לבא, והביאו את הפסוק הנ"ל. וכן הוא עוד במדרש (שם כ ה) אמר רבי לוי, לעתיד לבא הכל מתרפאין חוץ מנחש וגבעונים וכו'. ע"ש.

אלא שכתוב במסכת סנהדרין (דף צא עמוד ב) שכל בעלי מומין יקומו בתחיית המתים עם המום שלהם, ואחר כך יתרפאו, ושזו כוונת הפסוק (דברים לב לט) "אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא", אמר הקב"ה מה שאני ממית אני מחיה ואחר כך מה שמחצתי ואני ארפא.

וטעם הדבר - כמו שאמרו במדרש (שם צה א, ומדרש תנחומא פרשת ויגש ח) שהוא כדי שלא יאמרו הרשעים, אחרים המית ואחרים החיה, ולכן אמר הקב"ה, יעמדו כמו שהלכו, ואחר כך אני מרפא אותן.

כולם יקומו בתחיית המתים באותו גיל שנפטרו (אמונת התחיה פרק ב).

בשורות טובות,

הלל מאירס