למה אומרים הלל בפסח אם הנס נעשה בחוץ לארץ?

שלום רב,

יפה שאלת, ועמדה בזה הגמרא במסכת מגילה (דף יד עמוד א), ותירצה, עד שלא נכנסו ישראל לארץ הוכשרו כל ארצות לומר שירה, משנכנסו ישראל לארץ לא הוכשרו כל הארצות לומר שירה.

וביאור הדבר כתב הג"ר אריה פומרנצ'יק זצ"ל בספר עמק ברכה (עמוד קכג, ד"ה עוד) משום דארץ ישראל הרי היא ארץ אשר השם דורש אותה ותמיד עיני השם בה, והיא המרכז של ההשגחה הפרטית, כדאיתא בספרי: והלא כל הארצות הוא דורש, אלא אינו דורש אלא ארץ ישראל ועל ידי דרישתה נדרשות כל הארצות. ועל כן יש חילוק בהנהגת השם בין ארץ ישראל לחוץ לארץ, וגם בהנהגה הניסית, כשהשם עושה נס, אינו דומה נס שבארץ ישראל לנס שבחוץ לארץ, דהנס שבארץ ישראל הוא יותר בגלוי ויותר בולטת בו יד השם מבנס שבחוץ לארץ, כמו שאנו רואים באמת בנס פורים, שהיה מכוסה קצת בדרכי הטבע ועל כן לא היתה בו הכרה שלמה בגבורות השם, ועל כן אין אומרין שירה על נס שבחוץ לארץ, וזה דווקא משנכנסו ישראל לארץ, אבל בעת יציאת מצרים לא היה עדיין צמצום ההשגחה פרטית בארץ ישראל, ואז היתה יד השם מתגלה גם בשאר ארצות (וכיוצא בזה כתב המהרש"א ערכין דף י עמוד ב).

בברכה,

הלל מאירס