מעלת תענית דיבור

שלום רב,

המעלה היא משום שעל ידי שמקבל על עצמו לדבר רק דברי תורה ותפילה במשך זמן מסוים, נמנע מהרבה דיבורים שיש בהם חשש איסור. וגם עצם הריסון לא לדבר כשרוצה לדבר, מכפר על עוונותיו.

וזה לשון המשנה ברורה (סימן תקעא סק"ב) וראיתי כתוב בספר אחד שכשאדם רוצה להתנדב תענית טוב יותר שיקבל תענית מן הדבור ממה שיקבל עליו מן האכילה, כי ממנו לא יהיה לו נזק לא בגופו ולא בנשמתו ולא יחלש על ידי זה. וכעין זה כתב הגר"א באגרתו שצריך האדם לייסר עצמו לא בתענית וסיגופים כי אם ברסן פיו ובתאותיו וזהו התשובה וכו'.

בברכה,

הלל מאירס