תנינים וכל תהומות למה זה מופיע פתאום

שלום וברכה

ראה ברד"ק  שמסביר את הדברים 

(ז) הללו את ה' מן הארץ. אחר כן אמר לברואי מטה שיהללו את ה'. ואמר תחילה תנינים וכל תהומות, אמר וכל תהומות, על המים אשר מתחת לארץ ועל המים אשר מעל לארץ. וזָכַר המים קודם ליבשה כמו שהיתה בבריאה, וגם התנינים אשר בהם, כמו שאמר עליהם הכתוב (שם א, כא): ויברא אלהים את התנינים הגדולים, כי הם גדולים מחיות היבשה. ומה שאמר הללו את ה', והם אינם בני דֵּעָה? רוצה לומר שבני אדם יהללוהו מנפלאות האל הרואים בהם ומשכילים בהם:

(ח) אש וברד. הזכיר הדברים הַנֶּהֱוִים בָּאֲוִיר שגם הם מן הארץ, והם אש וברד, שלג וקיטור, כי בריאתם מן הארץ, וחכמי התולדות יקיימו זה בראיות גמורות. וגם בדברי רז"ל מצאנו כן (ב"ר יב, יא): ר' אליעזר אומר, כל דבר שבארץ ברייתו מן הארץ, ומייתי לה מהכא: הללו את ה' מן הארץ אש וברד וגו', רב הונא בשם רבי יוסי אומר: כל מה שיש בשמים ובארץ אין ברייתו אלא מן הארץ, רוצה לומר בשמים - באויר, כלומר שיבא באויר והוא בארץ, כלומר שיורד מן האויר לארץ, ואין ברייתו אלא מן הארץ, שנאמר (ישעיה נה, י): כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים. מה הגשם והשלג אעפ"י שירידתן מן השמים אינם אלא מן הארץ, כך כל מה שיש בשמים ובארץ אין ברייתו אלא מן הארץ. אש, הוא אש הברק ששורף הדבר שנפל בו. ברד, ידוע, והוא הפכו, שהוא קר. וכן שלג קר, ותמורתו קיטור שהוא חם, והוא האויר העולה מן הארץ דומה לעשן והוא חם ויבש, ומתנועע בסיבת הָאֵד היבש העולה מן הארץ. רוח סערה, הוא האויר המתנועע, וכשהוא מתנועע בחזקה מפיל הארזים הגבוהים והבניינים, והאניות שׁבַּיָּם. ואמר עושה דברו, להודיע כי הוא איננו במקרה אלא הוא מְצַוֶּה אותו להתנועע, ובדברו ובמצותו הוא מתנועע לעונש המקבלים. וכן אמר (מזמור קז, כה): ויאמר וַיַעֲמֵד רוח סערה, ואמר (יחזקאל יג, יג): וּבִקַּעְתִּי רוּחַ סְעָרוֹת בַּחֲמָתִי:
(ט) ההרים. ואחר שזכר הדברים הַנֶּהֱוִים באויר, וזכרם סמוך למים לפי שבסיבתם יעלו האדים שמהם המטר והשלג והברד, אח"כ זָכַר היבשה ואת כל אשר בה. ואמר ההרים וכל גבעות, כי הם הדברים העומדים והקיימים מנבראי הארץ. ואחר שזכר הדומם כולו, כי בכלל ההרים המתכות, כמו שכתוב (דברים ח, ט): ארץ אשר אבניה ברזל וגו', וכיון שהזכיר הדומם, הזכיר אח"כ הצומח, ואמר: עץ פרי וכל ארזים, והם כלל לעצים שאינם עושים פרי. והזכיר ארזים, כי הם הגדולים שבעצים:
(י) החיה. ואחר הצומח הזכיר החי שאינו מְדַבֵּר, והחיה היא הַמִּדְבָּרִית. וכל בהמה, היא אשר בישוב. והרמש, קטני החיות. וצפור כנף, הוא עליון, ממין החי שאינו מְדַבֵּר:

בהצלחה,

בנימין שמואלי