בסיס המפרשים

בס"ד
 
שלום וברכה,
 

גם כשמפרשים חולקים זה על זה, הם מגלים חלקים שונים של אותה אמת. ראה דוגמה לכך כאן:

https://www.hidabroot.org/question/18734

מאמר זה יעשה לך סדר בדברים.

לעצם שאלתך, מדוע סומכים על המפרשים?

 
1. בקיאות במקורות:
כל אחד יכול לפרש פירושים, להטעות עצמו ואחרים, כשהוא מוציא פסוקים מהקשרם המקורי לפי דעתו הקצרה, ואנכרוניזמים שהוא עושה לטקסט. החוכמה היא לדעת לפרש נכון - על פי כל חוכמת החכמים שקדמו לנו, ולא בניגוד אליהם.  להבדיל, גם בעולם החילוני ישנו מושג של סטודנט ומושג של דוקטור ומושג של פרופסור, וסטודנט שרק התחיל ללמוד את תורת היחסות ודאי לא יקשה על משוואותיו של איינשטיין, כי יגלה בכך רק את בורותו.
המפרשים הגדולים, להבדיל אלף הבדלות, הם כמו איינשטיין בעולם הכללי. אלו מומחים שגילו מומחיותו בכל חלקי התורה הש"ס המדרשים וההלכה, ולכן כל פירוש שמפרש מגלה את מכלול ידיעותיו. הם למדו את התורה ישר והפוך, ועל כן בקיאים בה, ולא יוציאו פירושים מחוץ להקשרם. כדי לפרש את המילה "בראשית" בצורה נכונה, צריך להכיר מילה זו לא רק במקומה בטקסט, אלא גם בכל מקום נוסף ברחבי התנ"ך, ומה אמרו עליה במשנה ובמדרשים, ולהכיר את שפת הקודש ודקדוקיה. המפרשים גילו בקיאות רבה בכל כתבי הקודש, ומי שישיג גם הוא "פרופסורה" בכל התורה, יידע להעריכם נכונה ויוריד כובעו בפניהם...
 
2. קירבה היסטורית:
מבחינה היסטורית, המטרה היא להתחקות אחרי הכוונה המקורית של המקורות. רש"י ומפרשים שחיו לפני אלף שנה ויותר היו קרובים לכתבי הקודש הרבה יותר מאיתנו - הן מבחינה היסטורית, הן לשונית והן תרבותית, מלבד שכל ראשם היו מונח בתורה הקדושה, הם הכירו את השפה ועולם המושגים העתיק טוב מאיתנו. בנוסף, הם ינקו את תורתם מרבותיהם שינקו אותה מרבותיהם במסורת של דורות, וכך קיבלו פירושים נאמנים והסברים נכונים לכוונת הראשונים. על כן יש לפירושם גם מעמד היסטורי, העוזר לנו בהבנת המקורות בצורה טובה יותר.
 
3. קדושה:
אנו מאמינים במושג שנקרא ירידת הדורות, אשר מסמל ירידה ברמתנו הרוחנית, עד בוא המשיח והגאולה. ירידה זו מתבטאת בקושי רב יותר להבין את תורתנו הקדושה, שהיא רחבה מיני ים. החכמים שהיו קרובים יותר למתן תורה, ניחנו בלב רחב משלנו ושכל עמוק להרחיב ולפרש מה שאין בכוחנו לפרש (אחת ההוכחות המובהקות ביותר לכך נמצאת בדרשות חז"ל שמפוזרות לכל אורך התלמוד, שפה סודית שאין לנו כמעט הבנה בה כיום, ולא יכולת לדרוש דרשות מדעתנו). גם חייהם מעידים עליהם שהקריבו יותר מאיתנו עבור לימוד התורה, מסרו עליה נפש, מה שהקנה להם קדושה יתירה לכוון לפירושים נכונים בתורה. אין דומה פירושו של מי שמוסר נפש על לימודו לבין מי שיושב ללמוד על סיר הבשר.
 
4. נא לקרוא בבקשה את המאמר הבא על סמכות החכמים מן התורה:
https://www.hidabroot.org/he/article/2587
 
בברכה,
דניאל בלס