מה עובר על התינוק במעי אימו?

מסכתות קטנות מסכת שמחות ספר חיבוט הקבר פרק א הלכה ב כיצד יצירת הולד, אמר ר` יוחנן מאי דכתיב עושה גדולות עד אין חקר, אלו גדולות שעושה הקב"ה ביצירת הוולד, שבשעה שאדם בא לשמש עם אשתו רומז הקב"ה למלאך הממונה על ההריון, ולילה שמו, ואמר לו דע שזה הלילה יצירת אדם מזרע פלוני, ואת דע לך ושמור זו הטיפה, וטול אותה בכפך, וזרה אותה בגורן לש` מאות וששים וחמשה חלקים, והוא עושה כן, נוטל הטיפה בידו ומביאה לפני מי שאמר והיה העולם, ואומר לפניו, רבש"ע, עשיתי ככל אשר צויתני, וטיפה זו מה תהא עליה, ומה אתה גוזר בה, מיד גוזר הקב"ה עליו אם חלש יהיה או גבור, אם זכר אם נקבה, אם עשיר אם עני, אם נאה אם מכוער, אם ארוך אם גוץ, אבל אם צדיק אם רשע אינו גוזר.

מיד רומז הקב"ה למלאך שהוא ממונה על הרוחות, ואומר לו, הבא לי רוח פלוני שהוא בגן עדן ששמו פלוני, וגם תארו כך וכך, לפי שכל הרוחות שעתידים להבראות מיום שנברא העולם עד שיכלה, כלם הם מזומנים לבני אדם, דכתיב מה שהיה כבר נקרא שמו. מיד הולך המלאך ומביא את הרוח לפני מי שאמר והיה העולם, מיד כשהרוח באה כורעת ומשתחוה לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה, אותה שעה אומר לרוח, התכנסי בטפה זו שביד פלוני, פותח הרוח את פיו ואמר, רבש"ע, דיי העולם שהייתי דר בו מיום שבראתני, אם רצונך אל תכניסיני בטיפה זו סרוחה שאני קדושה וטהורה, אומר הקב"ה עולם שאני מכניסך בו, יפה לך יותר מאותו שהיית דר בו, ובשעה שיצרתיך לא יצרתיך אלא לטיפה זו.

מיד מכניסו הקב"ה בעל כרחו, חוזר המלאך ומכניס את הרוח לתוך מעי אמו, ומזמנין לו שני מלאכים ושומרין אותו שלא יפול, ומניחין לו נר דולק על ראשו, ומביט ורואה מסוף העולם ועד סופו, ובבקר נוטלו המלאך ומוליכו לגן עדן, ומראה לו הצדיקים שיושבין בכבוד ועטרותיהן בראשיהן, ואומר לו, תדע לך מי אלו, אומר לו לאו, אומר לו, הללו שאתה רואה נוצרו כמותך בתוך מעי אמן, ויצאו לעולם ושמרו חוקות ומצות של הב"ה. ולכך זכו לטובה זו, ואתה דע לך שסופך לצאת לעולם, ואם תזכה ותשמור את התורה תזכה לישיבתן של אלו, ואם לאו דע שתזכה למקום אחר. ולערב מוליכו לגיהנם ומראה לו את הרשעים, שמלאכי חבלה משדידין אותם במקלות אש, וקורין וי וי, ואין מרחמין עליהם.

אומ` המלאך לאותו הרוח, תדע לך מי הן אלו הנשרפין, ואומ` לו לאו, אומ` לו הללו נוצרו כמותך, ויצאו לעולם ולא שמרו מצות הב"ה וחקותיו, לכך באו לחרפה זו, ואתה דע לך שסופך לצאת לעולם, והוי צדיק ולא רשע, ותחיה לעולם, ומנין כך, שנאמר וירני ויאמר לי.

מטייל אותו מן הבקר עד הערב, ומראה לו מקום שהוא עתיד למות בו, ומקום שהוא עתיד להקבר בו, ואחר כך מראה לו את העולם כלו, ומראה לו את הרשעים, ולערב חוזרו למעי אמו, והקב"ה עושה בריח ודלתים, שנאמר ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא, ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטוע שמים וליסוד ארץ. והולד מונח במעי אמו ט` חדשים, שלשה חדשים הראשונים הולד דר במדור התחתון, שלשה חדשים שניים דר במדור האמצעי, שלשה חדשים אחרונים דר במדור העליון, ואוכל מה שאמו אוכלת, ושותה מה שאמו שותה, ואינו מוציא רעי, לכך נאמר עושה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר.

לסוף הגיע זמנו לצאת, בא אותו המלאך אומר לו, כבר הגיע זמנך לצאת לעולם, והוא אומר לו, למה אתה רוצה להוציאני, אומר לו המלאך, בני, דע שעל כרחך תולד ותצא לאויר העולם, מיד מכהו, ומכבה לו הנר, ומוציאו בעל כרחו, ושכח כל מה שראה ומוציאו לעולם, והוא בוכה, ולמה תינוק בוכה, על עולם שיצא ממנו.

מאותה שעה מתחלפין עליו שבעה עולמות; עולם ראשון דומה למלך, שהכל שואלין בשמו ומתאוין לראותו, ומחבקים ונושקים אותו, מפני שהוא בן שנה; עולם שני דומה לחזיר שהוא שוגש באשפתות, כך שוגש בצואה כשהוא קטן בן שנתים; עולם שלישי דומה לגדי שהוא מרקד במרעה, כך התינוק מרקד לכאן ולכאן שהוא בן חמש; עולם רביעי דומה לסוס שהוא מהלך בסרטיא, ואימתי כשהגיע על פרקו כשהוא בן שמונה עשרה שנה, כשם שהסוס רץ ומשתבח כך הוא משתבח בבחרותו; עולם חמישי דומה לחמור שמניחין עליו אוכף, כך מניחין לו אוכפו עליו ונותנין לו אשה ויש לו בנים, והולך וחוזר לכאן ולכאן, ומביא מזון לבניו, עד מתי עד ארבעים שנה, והויין לו בנים; עולם ששי דומה לכלב שהוא חצוף לכאן ולכאן, נוטל מזה ונותן לזה, גוזל מזה ואוכל, וגונב מזה ואינו מתבייש; עולם שביעי דומה לקוף, ישתנה דמותו, ועל כל שואל, וכל בני ביתו מקללים אותו, ואפילו התנוקות משחקין בו, ואפילו צפור דרור מגעתו משגתו.

בברכה - בנימין שמואלי