מתי אישה נאסרת על בעלה?

שלום רב,

יש כמה אופנים בהלכה שמצווה או חובה על האדם לגרש את אשתו, ואין סתירה בין הדברים, כדלהלן -

א. אם האישה עוברת על דת משה ויהודית מצווה לגרשה (שלחן ערוך אבן העזר סימן קטו סעיף ד), גם בלי שהיה קינוי וסתירה או קיום יחסים עם גבר זר.

ב. אם היה קינוי וסתירה, דהיינו שאמר לאשתו בפני שנים: אל תסתרי עם איש פלוני, ואחר כך נסתרה בפני עדים עם אותו פלוני שקנא לה, ושהתה כדי טומאה, אסורה לבעלה (שם סימן קעח סעיפים א, ב, ד), גם אם באמת לא קיימה יחסים.

ג. אם קיימה יחסים עם גבר זר, אסורה לבעלה, גם אם לא היה קינוי וסתירה.

כל זה על קצה המזלג, אולם כמובן שבכל אחד מהאופנים יש הרבה פרטי הלכות מתי בדיוק מצווה וחובה לגרש.

בברכה,

הלל מאירס