האם יש חיוב תענית בכורות בזמן קורונה?

שלום רב,

גם השנה אין פטור מתענית בכורות. אלא אם ישנה אפשרות להשתתף בסיום מבלי לעבור על ההנחיות של משרד הבריאות, יעשה כן. ואם לא, ישתדל להתחיל ללמוד עכשיו מסכת גמרא קצרה וקלה כמו תענית או הוריות, כדי להספיק לסיים עד ערב פסח. אולם אין להקל להיפטר מהתענית על ידי שמיעת סיום דרך הטלפון או הרדיו.

ומי שלא יכול לעשות כנ"ל או לעשות סיום על אחד מכ"ד ספרי הקודש או סדר משניות (ודעת הגר"ע יוסף זצ"ל שבשעת הדחק יכול לפטור את עצמו אפילו בלימוד מסכת אחת עם פירוש), והתענית קשה עליו וחושש שעל ידי זה לא יוכל לקיים את ליל הסדר בישוב הדעת, יפדה את התענית בצדקה לעניים בני תורה (והיינו שווי הארוחות שאוכל מבוקר עד ערב).

מקורות: אמנם הובא בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל בספר הליכות שלמה על המועדים (ניסן-אב עמוד קפא הערה 6) שהיקל פעם בגלל סיבה מיוחדת להיפטר מהתענית ע"י סיום דרך הטלפון. ולעומת זאת בספר מעין אומר חלק ג' (סימן נ) נשאל הגר"ע יוסף זצ"ל, לגבי בכורות שלא יכולים להשתתף בסיום מסכת, כגון הנמצאים בצבא וכדומה, שאין שם מי שעושה סיום, האם יכולים לשמוע סיום מסכת דרך הטלפון או רדיו בשידור חי ולהיות פטורים מן התענית, והשיב: לא. ע"כ. ונראה דעתו שאפילו בשעת הדחק לא מועיל. וכן העלה הג"ר אשר חנניה זצ"ל בשו"ת שערי יושר חלק ב' (סימן סד), ונימק זאת מכמה טעמים:

א. לפי דעת שו"ת מהר"ם בריסק חלק א' (סימן קלג) שלמד מדברי המגן אברהם (סימן תקסח סק"י) דשמיעת הסיום בלבד אינה פוטרת מהתענית, אלא אם כן משתתף בסעודה ושמח אתו בשמחתו במה שסועד עמו, ודאי דשמיעת הסיום בטלפון דאינו משתתף בשמחתו לסעוד עמו לא מועילה לפוטרו מהתענית.

ב. גם לפי מה שהביא בספר סידורפסח כהלכתו חלק א' (פרק יד הערה 13) בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל שעצם ההשתתפות בסיום פוטרת מתענית אף על פי שלא משתתף עמו בסעודתו, בכל זאת נראה שצריך להשתתף במעמד של הסיום, אבל מה ששומע בטלפון את הסיום במרחק גדול, אינו נחשב למשתתף במעמד של הסיום, ולא מועיל לפוטרו מן התענית.

ג. אפשר שצריך שישמע את קולו של המסיים להיות שומע כעונה וכאילו הוא בעצמו גם כן סיים, וזה לא שייך בטלפון, שהרי אין זה קולו של המסיים, אלא גלי קול הנהפכים לגלי חשמל וחוזרים ונהפכים לגלי קול.

ד. כיון שמצינו לכמה גדולי עולם שפקפקו בכלל על המנהג לעשות סיום בערב פסח כדי להיפטר מתענית בכורות, ובפרט על מה שאחד עושה סיום לרבים וכולם באים לסיום רק כדי להיפטר מהתענית, א"כ אף שמצינו לכמה אחרונים שהליצו זכות על המנהג, וכן פשט המנהג כיום, על כל פנים הבו דלא להוסיף עלה, ודי לנו בקולא זו שנהגו להקל שבאים בהמוניהם לסיום רק כדי להיפטר מהתענית, אבל כשאינו נמצא במעמד של הסיום רק שומע אותו ממרחקים דרך טלפון אין להקל, ובפרט שאם נתיר דבר כזה תותר הרצועה לגמרי, דכיום שישנם תחנות שידור חרדיות בארץ ישראל יבואו לעשות סיום מסכתא בתחנת השידור ולפטור בזה את כל הבכורות שבארץ, וזה ודאי נראה כעושים מצוות התורה לעג וקלס חס וחלילה.

ומש"כ שדעת הגר"ע יוסף זצ"ל שבשעת הדחק וכו', כן הוא בספרו חזון עובדיה פסח (עמוד רי) שבשעת הדחק אפשר להקל גם בסיום מסכת משניות עם פירוש רבנו עובדיה מברטנורא (וקצת מקיצור תוספות יום טוב), ואפילו מסכת קטנה - כדי לפטור מתענית בכורות. ומכל מקום אין להקל בזה אלא לעצמו, אבל לפטור אחרים מהתענית אין זה כדאי.

ומש"כ ומי שקשה עליו וכו', גם זה משו"ת שערי יושר שם על פי המבואר בשו"ת פרי השדה חלק ד' (סימן נז).

בהצלחה רבה,

הלל מאירס