מדוע לא מברכים על מצוות והגדת לבנך?

שלום רב,

שאלה טובה, ועמדו בה גדולי הדורות, ראשונים ואחרונים, וכתבו תירוצים רבים, ולהלן שניים מהם:

א. כי במה שאומרים בתחילה בברכת הקידוש זכר ליציאת מצרים, יוצאים ידי חובת הברכה על סיפור ההגדה (רבי דוד אבודרהם בסדר ההגדה דף נט עמוד ג. וכ"כ רבינו ירוחם נתיב ה' ריש חלק ד' בשם רבינו פרץ).

ב. כי עינינו הרואות כשתיקנו ברכה בגוף המצווה, לא תיקנו עליה ברכה, כי אינו בדין לתקן ברכה על ברכה, שהרי ברכת המזון מצות עשה היא, ולא תיקנו לברך אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לברך על המזון, אלא ודאי כל שמברכים את ה' יתברך בגוף הברכה אינו בדין לתקן ברכה על ברכה. וגם כאן לא תיקנו ברכה על ההגדה שכולה שבח והודאה (רבי יעקב מליסא זצ"ל בהגדת מעשה נסים דף ט עמוד א).

בברכה,

הלל מאירס