האם חייל רשאי להסתכן על מנת להציל חייל אחר?

שלום רב,

יש אריכות גדולה בפוסקים בנדון זה - עיין בבית יוסף חושן משפט (סימן תכו) שמביא שיש חיוב להכניס עצמו לספק סכנה כדי להציל את חברו מוודאי סכנה. אולם בשו"ת הרדב"ז חלק ג' (סימן תרכה) סובר, שספק סכנה שלו עדיף מוודאי סכנה של חברו. ואם עושה כן הרי הוא חסיד שוטה.

ולהלכה נוקטים שאין להשליך נפשו מנגד אפילו בספק סכנה להצלת חברו מוודאי סכנה (שו"ת יביע אומר חלק י' חלק חושן משפט סימן ו אות יד).

אמנם שונה הוא הדבר כאשר מדובר בחיילים, וכמו שכתב בשו"ת ציץ אליעזר חלק י"ב (סימן נז) וחלק י"ג (סימן ק) שמותר לחייל להכניס את עצמו לספק סכנה כדי להציל את חברו החייל מסכנה, כגון שמוטל פצוע בשטח מסוכן וחשוף לאויב וכדומה, כי כשם שהכלל של וחי בהם לא חל במלחמה, כך הכלל של חייך קודמים לא חל במלחמה אלא כאיש אחד מחויבים למסור כל אחד ואחד נפשו בעד הצלת חייו של משנהו. יעויין שם עוד שהאריך בזה.

כמובן שכל האמור הוא באופן כללי ביותר, אך כל מקרה יש לדון לגופו ולהביא את הצדדים לפני פוסק מובהק שיכריע בעניין.

בברכה,

הלל מאירס