מהו שורש הנחיתות?

בס"ד
 
שלום וברכה,
 

ככל שאדם חכם וכשרוני יותר, כך הנו מכיר יותר בחסרונותיו ובפגמיו. ומרוב חשיבותו העצמית הוא הופך לפרפקציוניסט, חושב שמקומו גבוה גבוה מעל כל בני האדם, ולפיכך מלא ברגשות אשם על 'אנושיותו' ועל פגמיו. דהיינו, גאוותו הקיצונית גורמת לו לחוש זלזול ונחיתות.

הגישה הנכונה היא לדעת שאין בידינו שום כח כלל, אלא כל החוכמה וההצלחה היא הכול מאת ה', ואנו רק השליחים. כל חוכמה, כל היגיון, כל תובנה חדשה, כל הצלחה, הכול ממנו יתברך. 

ומי שבאמת מבין זאת, זוכה לענווה, כי אפילו כאשר יכיר בחוכמתו ובכשרונותיו - יידע שהם ניתנו לו כתורת פיקדון מאת הבורא יתברך, ברצונו נתן וברצונו ייקח. ולכן לא יתגאה בעושרו הרוחני. כאשר יזכה לענווה, הקב"ה יפתח לו שערי חוכמה רבים, כי אין הקב"ה דר במקום אחד עם הגאוותנים, אלא נותן מחוכמתו לענווים והשפלים שצמאים אליו - כמים שיורדים מן השמים ומגיעים למקום נמוך.
 

עוד על מידת הגאווה:

גאווה חיובית מול גאווה שלילית:

https://www.hidabroot.org/video/56864

תיקון המידות:

https://www.hidabroot.org/video/61918

https://www.hidabroot.org/tags/685/%D7%92%D7%90%D7%95%D7%95%D7%94
 
בברכה והצלחה,
דניאל בלס