מה עושים בתשליך?

שלום

ובכן מנהג התשליך` הוא במקורו מנהג אשכנזי, אלא שאחרי שאימצוהו המקובלים, התפשט גם לקהילות הספרדים. זמן עריכת התשליך הוא בצהריים ביום ראשון של ראש השנה, אחרי גמר עבודת היום שעיקרו בתפילות ובתקיעות הנערכות בבית הכנסת בכל מקום ומקום מתוך תשובה שלימה וחרדת קודש מיום המלוכה בו ממליכים את הקב"ה למלך על כל העולם, ומקבלים את עול תורתו ומצוותיו בלב שלם.

מקום עריכת התשליך, הוא אצל שפת הים, או אצל נהר הנמצא בסביבת מקום, באם אין נהר בסביבת מקום אומרית `תשליך` אצל מקור מים כל שהוא, בור מים, וכדומה, יש האומרים ליד אקווריום [מכיון שקיים עדיפות לאומרו אצל מקור מים שיש בו דגים], ויש הפותחים צינור מים של מכבי האש הנמצא ברחוב, או אפי` ברז מים בתוככי בית הכנסת ואומרים את נוסח ה`תשליך.

כמובן שברור מעל כל ספק כי חילול החג [נסיעה וכדומה] לצורך אמירת תשליך אסורה בהחלט, ומבואר בספרים כי החוטא באופן הכפרה, חטאו חמור בהרבה. נוסח התשליך הוא כך: סדר תשליך: ביום ראשון של ראש השנה אחר מנחה הולכין אל הנהר לזכר העקידה משום דאיתא במדרש כשהלך אברהם אבינו ע"ה לעקוד את יצחק בנו, הוליכו השטן במים עד צוארו, ואמר אברהם הושיעני ה` כי באו מים עד נפש, וניצל.

ורגילין לילך למקום שיש בו דגים, לזכור שאנו משולים לדגים חיים שנאחזים פתאום, כך אנו נאחזים במצודת המות והדין, ומתוך כך יהרהר יותר בתשובה. ואם חל בשבת הולכין ביום שני של ראש השנה ואסור לומר אני הולך להשליך העבירות.

ואומרים אלו הפסוקים שסודם רב ורם, כנודע לבעלי קבלה: מִי אֵל כָּמוֹךָ נוֹשֵׂא עָוֹן וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא: יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבּוֹשׁ עֲוֹנוֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם: תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם: מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָהּ עָנָנִי בַמֶּרְחַב יָהּ ה’ לִי לֹא אִירָא מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם: ה’ לִי בְּעוֹזְרָי וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשׂנְאָי: טוֹב לַחֲסוֹת בה` מִבְּטֹחַ בָּאָדָם:

טוֹב לַחֲסוֹת בַּה’ מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים: רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּה’, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה: הוֹדוּ לַה’ בְּכִנּוֹר, בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ: שִׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ, הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה: כִּי יָשָׁר דְבַר ה’, וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה: אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶסֶד ה’ מָלְאָה הָאָרֶץ: בִּדְבַר ה’ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ, וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם: כּוֹנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם, נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת: יִירְאוּ מֵה’ כָּל הָאָרֶץ מִמֶּנּוּ יָגוּרוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל: כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד: ה’ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם,

הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים: עֲצַת ה’ לְעוֹלָם תַּעֲמֹד מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר: אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר ה’ אֱלֹהָיו, הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ: מִשָּׁמַיִם הִבִּיט ה’, רָאָה אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם: מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּיחַ אֶל כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ: הַיוֹצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם: אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב חָיִל, גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרָב כֹּחַ: שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה, וּבְרוֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּט: הִנֵּה עֵין ה’ אֶל יְרֵאָיו,

לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ: לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם, וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב: נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַה’, עֶזְרֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ הוּא: כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ, כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ: יְהִי חַסְדְּךָ ה’ עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ: לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה’, כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים: שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים, מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי: עֶזְרִי מֵעִם ה’ עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:

 וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נוֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם: וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה’ עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ: הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל: הִנֵּה עֵין ה’ אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדוֹ: הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו עוֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ: כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא: חַנּוּן וְרַחוּם ה’ אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל חָסֶד: בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים וּרְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקוֹשׁ: כִּי אֵל גָדוֹל ה’ וּמֶלֶךְ גָדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים: אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה ה’ בְאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן:

כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יוֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן שֶׁיּוֹרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, עַל יְדֵי הֶאָרַת תִּקּוּנִים עַתִּיקָא קַדִּישָׁא דְעַתִּיקִין בִּזְעֵיר שֶׁבְּאָרִיךְ, יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ, וְיָגּוֹלוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ, וְתִתְנַהֵג עִמָּנוּ בְּמִדַּת הָרַחֲמִים, וְתִתֵּן לָנוּ חַיִּים אֲרוּכִים וְטוֹבִים בְּעִסְקֵי תוֹרָתֶךָ וְקִיּוּם מִצְוֹתֶיךָ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ, אָמֵן וְכֵן יְהִי רָצוֹן: שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה’: אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת, לְקוֹל תַּחֲנוּנָי: אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ,

אֲדֹנָי מִי יַעֲמוֹד: כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה, לְמַעַן תִּוָּרֵא: קִוִּיתִי ה’ קִוְּתָה נַפְשִׁי, וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי: נַפְשִׁי לַאדֹנָי, מִשׁוֹמְרִים לַבּוֹקֶר שׁוֹמְרִים לַבּוֹקֶר: יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל ה’ כִּי עִם ה’ הַחֶסֶד, וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת: וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנוֹתָיו: שבע פעמים: לְעוֹלָם ה’ דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם:

 בהצלחה - מנשה ישראל