האם יש טעויות בחז"ל?

שלום

ובכן, חכמי הטבע קבעו בראייות כי אין בריאה בעולם הנוצרת שלא באמצעות פריה ורביה מזכר ונקבה, על ידי הריון או ביצים.

ולפיכך תמהו כמה מחכמי ישראל האחרונים שמאחר והמדע קבע אחרי שהייתה מחלוקת בין חכמי צרפת לחכמי אשכנז, והוכרחו האשכנזים להודות לצרפתים שאין ולא תהיה תולדה ללא זרע או ביצים הרי שיקשה על כמה הלכות שנקבעו על סמך הנחה שיש בריאות בעולם הנוצרים מזיעה ולכלוך, וכמו שמבואר באריכות בספר פחד יצחק ערך צידה באריכות, [ואין צורך להזדקק לאתרי האפיקורסות שציינת אליו בשאילתך, לא הצגתי את הקישור שציינת, כדי לא לתת יד לעוברי עבירה]. ואעתיק לך עניין תמוה המובא במשנה חולין (פרק ט משנה ו) "עכבר שחציו בשר וחציו אדמה", שהנוגע בבשר טמא, והנוגע באדמה טהור, וכתבו המפרשים: "יש מין עכבר שאינו פרה ורבה אלא מעצמו נוצר מן האדמה, כאשפה המשרצת תולעים. ואם עדיין לא נשלמה בריאת העכבר אלא מצדו אחד הימני או השמאלי.

הנוגע בבשר, טמא. באדמה שכנגדו, טהור". ועל כך כתב הרמב"ם (פירוש המשנה שם): "התהוות העכבר דוקא מן העפר עד שימצא מקצתו בשר ומקצתו טיט והוא מתנועע כולו הוא סיפור מפורסם מאוד, ואין מספר לרבים אשר אמרו לי שראו אותו, ומציאות בעל חי כזה הוא דבר מפליא שאין לדעת לו הסבר כלל".

וידוע כי הרמב"ם מלבד שהיה מחכמי ישראל הענקים היה מלומד, רופא, חכם בכל חכמות הטבע ברמות עולמיות, ולא היה "קונה סיפורים" ואגדות, והוא מעיד כי "אין מספר לרבים אשר אמרו לי שראו אותו", את העכבר הזה הנוצר מעפר, והאמין בכך אף שכדבריו: "מציאות בעל חי כזה הוא דבר מפליא שאין לדעת לו הסבר כלל".

ואין בכך שום צל של ספק שאכן הברייה הזאת הייתה קיימת, וחז"ל דיברו עליה וקיבלו עליה כמה הלכות, אולם במשך הזמן הוכחד המין הזה מהעולם וכמו שקרה להרבה מינים בעולם. ואף שיש בכך משום סתירה להנחה המדעית הקיימת כיום שאין ברייה בעולם ללא זרע או ביצים, אנו מאמינים לחז"ל ולרמב"ם שאכן בריאה זאת קיימת או הייתה קיימת בעבר, ולעניין הבריות הללו נאמרו כל ההלכות המתירות את הריגתן בשבת, [וכמו שקרה להרבה הנחות מדעיות שקרסו במשך הזמן, זה בונה וזה סותר].

וגם על הכינים שציינת, ראה את דבריו המאלפים של הגאון בעל ספר הברית שכתב כך בספרו (חלק א מאמר י"ד איכות החי - פרק ח): "

א. במין הרמשים קטני הכמות, אמרו חכמי אומות העולם שאף הם מתהוים ונולדים מזרע אשר יזרעו אבותם ממינם כאשר הוא ככה בגדולי הברואים, ולא ימצא שום רמש ובעל חי בעולם אפילו בקטני הכמות עד מאד אשר יתהוה מן האשפתות או מן עפר הארץ או ממקום נסרח או ממאכל נבאש וכדומה, רק יתהוו מן הביצים אשר יטילו אמותם בתוך האויר ויפלו על הדברים הנזכרים וחום השמש יוציא מהם תולעים:

ב. ובעל ראשית למודים מחזיק בדעת זה ומתאמץ ליתן טעם לדבר, כי זה לשונו (בשער ששי בו), לא ימצא שום רמש או אחד מבעלי חיים אשר יתהוה מבלויי סחבות או ממאכל נבאש או משאר דבר מאוס כאשר יאמינו המונים, כי אז היה צריך להבראות בריאה חדשה וזה הוא נגד חק הטבע, והוא שקר מפורסם, כי בששת ימי הבריאה עשה ה` את השמים ואת הארץ וכל אשר בהם כל מיני הברואים אשר היו ואשר המה עתידים להיות, ומספר המינים ישמרו תמיד את מתכונתם לא יוסיפו ולא יגרעו ואין בריה חדשה יהיה אשר כבר לא היה. אולם האמת הוא כי כל מיני רמשים כאלה אשר לא נראה לנו ענין היותם יתהוו מהביצים אשר הניחו אמותם בתוך האויר ומשמה יפול על הדברים כאלה, והחום יוציא מהם רמה ותולעה למיניהם עכ"ל:

ג. ולא כן הוא דעת חכמי ישראל בדבר זה, אבל הם ז"ל אמרו שיש בריות קטנות עם גדולות שמתהוים בלתי זרע אבותם או ביצת אמותם ממינם, ומאשפתות מתהווים תולעים ובריות קטנות, וראייתו של בעל ראשית למודים שאמרו כי אז היה צריך להבראות בריאה חדשה והוא שקר מפורסם ומספר המינים ישמרו תמיד את מתכונתם לא יוסיפו ולא יגרעו, אין בו ממש, כי מיום ברא אלהים שמים וארץ וכל מיני הברואים ואש ומים ואויר שם בטבע הארץ שיתהוה תמיד ממנה מין ידוע ממיני העכברים, כשיהיה עפר הארץ באופן וערך זה, ושם בטבע האויר שיתהוו ממנה ברואים דקים מאד כשיהיה האויר באופן וערך זה, וכן שם בטבע המים שישרצו המים שרץ חיה זו כשיהיה המים באופן זה, וישרצו בעל חי זו כשיהיה המים באופן זה, לכן לא ישרצו המים בנהרות מה שישרצו באגמים וכדומה לזה בימים ושאר מקוה מים, כי כל היסודות ישרצו נפש חיה, כאשר זכר רבי עקיבא בפרק הנזכר, ובזה מספר המינים ישמרו תמיד את מתכונתם לא נוספים ולא נגרעים, ותמהני עליו איך כתב והוא שקר מפורסם על דבר שהרמב"ם ז"ל מחליטו לאמת מפורסם, כי הרמב"ם ז"ל כתב בפירושו למשנה בזה הלשון הוא ענין מפורסם מאד לרוב המגידים לי שראו זה עכ"ל:

ד. ולשון חכמים תטיב דעת ענין זה מכל אשר יגידו מחקרי הגוים כי דבר ה` בפיהם אמת נכון הדבר, ואם יאמר לך אדם שאם נכסה חתיכות בשר בצלוחית היטב באופן שלא יוכל לנפול שם ביצים מן המעופפים הקטנים יתהוה ממנה אפר ועפר ולא ירום תולעים, אף אתה אמור לו שאם נכסה איזה משקה בצלוחית היטב בעוד שהמשקה טוב ויפה תראה בעת שיתהוה ממנה חומץ חזק שיהיה מלא שרץ נפש חיה תולעים דקים במאד אעפ"י שלא נפלו לשם ביצים מן המעופפים הקטנים ובתחלה כשהיה המשקה טוב וניתן צמיד פתיל עליו לא היה בתוכו שום שרץ נפש חיה ועינינו הרואות כי נתהוה בתוכו שרצים הרבה תוך ימי הסגר הכלי ואיה איפה אביו ואמו של כל שרץ, האמנם כי גלה כנף אביו או אמו ממינו אשר יעופו בחוץ את המכסה של הכלי להטיל בתוכו את הביצים, וכאשר קרה בנפש אשר שרצו המים והמשקים בלי משפחתם לבית אבותם יקרה כה בשרץ השורץ על הארץ ביבשת בהרבה דברים ומקומות המסוגלים בטבעם, לזאת ושרצו בארץ ופרו בה גם כן בלי משפחת מטה אביהם ובלי ביצת אמותם ממינם, לכן אין ראיה מבשר בצלוחית כי אפשר מה שלא ירום תולעים הוא בעבור איזה סיבה אחרת הנעלם מאתנו אשר בסיבה ההיא אינה מסוגלת להוציא תולעים ואין זה הוכחה לכל משפחות התולעי:

ה. עוד מצאתי כתוב בראשית למודים הנזכר (בשער הששי) וז"ל הרמשים אשר אין להם כנפים כלל מהם יטילו ביצים ומהם יולידו חיים והם הפרעוש והכנה והמפולת עכ"ל, ולדעתו גם הכנה אינה מתהוה בלתי אבות ממינם או מולידים חיים או מטילים ביצים, וגם זה נגד גמרא ערוכה (בפרק שמונה שרצים) כי ז"ל שם כנה אינה פרה ורבה והאמר מר יושב הקב"ה וזן מקרני ראמים ועד ביצי כנים מינא הוא דאיקרי ביצי כנים, על כן אף בדרך הטבע רחוק הוא מכליותי מי שיוכל להכחיש התהוות הכנים מזעת האדם שהרי אם נקה ינקה אדם את כל גופו ורחץ את בשרו במים חיים וטהר ואחרי כן כתונת בד ילבש חדש ולבש בגדים אחרים כלם חדשים ותהי הכנה באדם ההוא בו ביום, ואין אפשרות לשום בריה לכנוס שמה בין חלוקו לבשרו להטיל שם ביצים, והאיש אשר הוא טהור ובגדיו חדשים מאין היו כנים על בשרו אם אינם מתהוים מזעת האדם עצמו וזה מפורסם לכל שכן הוא,

וכן כתבו התוספות (בפרק קמא דשבת) וז"ל כנה החורשת אינה פרה ורבה אלא באה מזעת אדם עד כאן לשונו: וגם אמנה שמלבד מה שמתהוים מן האשפתות ומאכלים מעופשים וסרוחים בעצמן מינים ממיני קטני ברואים מתהוים מיני בריות קטנים על האשפתות או מאכל נבאש גם כן מביצים אשר יפלו שמה מבריות דקות מעופפות כי יש מינים בבריות הדקות אשר טבעם להטיל ביציהם דוקא באויר המעופש כגון באויר האשפתות או האויר אשר סביב מאכל מוסרח וכדומה ואם היו מטילים ביציהם במקום בלתי מעופש ומוסרח לא יתהוה מהם שרץ נפש חיה כלל ונמצא זה וזה גורם, כמו ביצי הדגים אם יפלו במים יתהוה מהם דגים ואם יפלו ביבשה לא יתהוה מהם דגים כי זה וזה גורם". עד כאן לשונו.

ובכן יהיה עניין זה כהוכחה וכתשובה על כל ההפרכות שמתיימרים אתרי האפיקורסות לטפול על דעת חז"ל, יבטלו הם ואלף כיוצא בהם ודבר אחד מדברי חז"ל לא תיפול ארצה.

בהצלחה – מנשה ישראל