האם לברך בקול רם כשהשומעים לא יענו אמן?

שלום רב,

כתב בספר חסד לאלפים (סימן רטו אות ג) שהן אמת שלפי גודל השכר שיש להזהיר בעניית אמן כתיקונו, ראוי לירא את ה' במצוותיו חפץ להיות זהיר וזריז לברך ברכותיו בקול רם, כדי להיות זוכה ומזכה את אחרים עמו, אבל אם חושש שיש שם בני אדם שאינם מהוגנים שאינם זהירין בעניית אמנים כראוי, אפשר שההעדר טוב ויותר טוב שיברך בלחש. ואם יש שם מיראי ה' שזהירים במצוות יעשה את שלו לברך בקול רם השומע ישמע ויענה, ועליהם תבא ברכת טוב.

וכן כתב הבן איש חי (שנה א' פרשת מסעי אות יד) שאם המברך על איזה דבר לעצמו רואה דהשומעין מזלזלים באמן ואין עונין - טוב שיברך בלחש, כדי שלא ישמעו הברכה ויבואו לידי מכשול, וציין לדברי החסד לאלפים הנ"ל.

בברכה,

הלל מאירס