בנים לעומת בנות

בס"ד

שלום וברכה,

כאשר תביטי בחברה המערבית, תמצאי שכל זוג שלישי בישראל מתגרש, ילדים מאבדים את תמימותם בבתי ספר מעורבים מגיל צעיר, כיבוד הורים ומוסר החינוך כושלים, ובהתאם לכך - שיעורי הדיכאון הם מהגבוהים בעולם בחברה המערבית. 

אנשים שלא שומרים את כללי הצניעות, מועדים לנאוף, שוברים לבבות פעם אחר פעם, מתגרשים, ילדים גדלים בלי אב או בלי אם, וכל זה מגיע מחוסר צניעות בחברה. גבר שמביט על נשים אחרות צעירות, האם סבורה את שיהיה מסוגל להעריך את אשתו לאורך ימים ושנים?

 בעזרת השם עוד תזכי לחיות בחברה שומרת צניעות - אז תרגישי את חשיבות הצניעות ויופייה האמתי. גם את קדושת השבת ויופייה אי אפשר להרגיש בתוך ציבור שמחלל שבת מול עינינו. אך אם תרגישי שבת במשפחה יראת שמים תדעי כמה היא יפה ומועילה, את האוירה המשפחתית ואהבת ישראל.

 כרגע את עומדת בנסיונות המגיעים מבחוץ. אך הקב"ה זיכה אותך להכיר את יהדותך ולכן יש בכוחך להתחזק. 

לעצם שאלתך,

גם גברים צריכים להתלבש במכובדות וצניעות, ועובדה, כי בחורים יראי שמים אינם לובשים קצר. הלבוש החרדי הנו מכובד ומכסה את הגוף. עם זאת, קיים הבדל בין המינים הדורש צניעות רבה יותר מנשים: 

1. גברים נבראו עם טבע ויזואלי מאוד, מטבעם תרים אחר חיצוניות ומראה עיניים, ומאבדים בקלות את שכלם בלהט של יצר רגעי. אין זה נסיון קל לגברים לשמור על טהרת העיניים וטהרת המחשבה, אך הנאמנות והאהבה בין בני זוג דורשת מהגבר לשמור על עיניו, ולא להסתכל בשדות זרים. זהו ציווי התורה הקדושה: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם". מראה ושירה של אשה מעוררים את יצריהם של גברים, מורידים את רמת השליטה העצמית שלהם, וגורמים להם לאבד את צלילות דעתם וקדושתם - מה שלבסוף פוגע גם בבנות זוגם המסכנות. הנשים לעומת זאת נבראו עם יצר פנימי יותר, ביישנות טבעית, אין בהן יצר המושכן לתאווה ויזואלית והן אינן מאבדות את דעתן מתוך להט פתאומי. כך אלוקים ברא את הטבע, וחוקי התורה הם הוראות היצרן להטיב לנו. אילו היה המצב הטבעי הפוך, מסתבר שההלכה היתה דורשת מגברים להתלבש בצניעות יתירה בפני נשים.

2. גברים מסוגלים להתלבש באופן אחיד (לדוגמה: אנשי עסקים) וללבוש בגדים זהים לאורך זמן רב ללא תחושת מועקה (אין צריך לומר שגברים אינם נוהגים להתאפר ולענוד תכשיטים, ולא יחושו מועקה אם יראו את חבריהם לבושים בדיוק כמותם). אולם נשים מטבען נמשכות לראוותנות, מה שמתבטא באיפור, בגדי לבוש צבעוניים יותר, צורך לשנות ולהתבלט בלבושן. יצר נשי זה של החצנת הגוף הוא נסיון עמו צריכה האשה להתמודד, כדי להגביר את פנימיותה האמתית, על פני חיצוניות שקרית - אשר יש בהן משום גאווה ורדיפה אחר החומריות. 

היהדות מלמדת אותנו שגבר ואשה הם למעשה שני חצאי נשמה שירדו לעולם, כמו שנאמר בתורה בפירוש: "זכר ונקבה בראם, ויברך אותם ויקרא את שמם אדם" (בראשית ה, ב). האיש והאשה נקראים ביחד בשם "אדם". אמרו חז"ל שגבר ללא אשה אינו קרוי אדם. בעולם הבא חוזרת נשמת הגבר להתאחד עם נשמת האשה, כי הם נשמה אחת.

היהדות מלמדת אותנו את חוקי הבריאה (תורה היא מלשון הוראה, הוראות יצרן). מהתורה אנו למדים שגבר ואשה הם שני חלקי נשמה נפרדים, אשר ביחד מהווים אדם אחד שלם. אך בנפרד - לכל אחד מהם יש יתרונות וחסרונות משלו לעומת המין השני. מה שיש לזה אין לזה, ומה שאין לזה יש לזה. לכן מושגים מודרניים כמו "פמיניזם" או "שוביניזם" הם זרים ליהדות, שהרי היהדות אינה מכירה לא בגבר שלם ולא באשה שלמה, אלא באדם אחד שמורכב מזכר ונקבה, ויחד הם מקיימים את המטרה האלוקית!

חשוב להדגיש שהתורה לא נכתבה על ידי אדם, גבר או אשה, אלא על ידי בורא עולם. אשר יודע ומכיר את בני האדם שברא, ונתן להם את הוראות היצרן הטובות ביותר לתיקון נשמותיהם.

הקב"ה ברא את הגבר והאשה שונים בגופם ובטבעם הנפשי זה מזה, כי ייעד להם תיקונים רוחניים שונים.

על כן ישנן מצוות שהתורה חייבת הגבר ולא את האשה, כמו ברית מילה, תפילין, ציצית, לימוד תורה ועוד.  ופטרה את האשה ממצוות שתלויות בזמן. מכיוון שהתורה מכירה בצרכיה המיוחדים של האשה, ולכן פטרה אותה ממצוות שהזמן גרמן - הרי הקב"ה הטיל על נשים את התפקיד הנכבד של הבאת ילדים לעולם, הכניסה להריון, הנקה, טיפול בילדים הקטנים וחינוך. לכן התורה פטרה אותה ממצוות התלויות בזמן. ופירוש הדבר שהאשה טובה כפי שהיא,  ומתקנת את נפשה ללא מצוות אלה. בעוד הגבר זקוק למצוות כמו תפילין וציצית כדי להגיע לשלמותו. כי הגבר והאשה שונים זה מזה. אפילו היצרים שלהם שונים: אצל גברים עיקר ההתמודדות תהיה עם יצר רע של גאווה, תחרותיות, כבוד, כעס, תאווה והסתכלות במקומות אסורים, לעומת זאת אצל נשים עיקר ההתמודדות תהי עם יצר רע של רכילות ושל צניעות, וכן - גם של קלות דעת ע"פ רוב. בכל כלל יש יוצא מן הכלל, אך יביט אדם סביבו, ויראה שיש טבע משותף לרוב גברים, וטבע משותף לרוב נשים, טבע אשר חוצה תרבויות וזמנים.

אך מצב זה הנו זמני. הקבלה מלמדת אותנו שבעולם הבא נשמות הגבר והאשה חוזרים ומתאחדים, וזוכים לטוב האלוקי כנשמה אחת שלמה. פירוש הדבר שהאשה שותפה בכל המצוות שעושה בעלה, כפי שהבעל שותף בכל המצוות שעושה אשתו, וכך הם זוכים יחד להגיע לשלמותם הרוחנית.

טוב לצפות בהרצאה חשובה זו על מעמד האשה ביהדות:

http://www.hidabroot.org/video/60793

בברכה,

דניאל בלס