אמר בטעות "נחם" בי"ז בתמוז, האם צריך לחזור ולהתפלל?

שלום רב,

יצא ידי חובה ואינו צריך לחזור ולהתפלל.

מקורות: הנה לדעת השלחן ערוך אורח חיים (סימן קח סעיף יב) שהטועה ומזכיר מאורע שאר ימים בתפילה שלא בזמנה לא הוי הפסקה - בוודאי גם בנידון דידן שאמר נחם בי"ז בתמוז אין זה הפסק ואינו חוזר ומתפלל.

אלא אפילו לפי מה שהביא המשנה ברורה (ס"ק לח) בשם רוב האחרונים שחולקים על פסק זה וסבירא להו דלא עדיף זה מאם הפסיק בשיחה באמצע התפילה, דפסק השלחן ערוך לעיל (סימן קד סעיף ו) שצריך לחזור לתחילת ברכה, ובשלוש ראשונות ואחרונות חוזר לתחילת השלוש - גם כן נראה שבנידון דידן יצא ידי חובה ואינו חוזר ומתפלל - שהרי המשנה ברורה שם הביא בשם הדרך החיים, שכל זה היינו דווקא אם הזכיר דבר שאינו שייך לאותו היום, כגון שאומר זכרנו וכו' וכתבנו וכו' דאין זמן כתיבה היום, או שאמר "יעלה ויבוא" עד לאחר "יום ראש החודש הזה" שהוא שקר מוחלט, דהיום אינו ראש חודש, על כן דינו כשח באמצע תפילה, אבל אם לא אמר שקר, כגון שאמר "זכרנו לחיים" ולא אמר "וכתבנו" או הבדלה ב"חונן הדעת", שמזכיר מה שחנן לו השם יתברך לב להבין ולהבדיל, וזה שייך בכל השנה לתת תודה להשם יתברך שחלק לו לב להבין ומדע לידע, או שאמר "יעלה ויבוא" עד "ביום ראש החודש הזה", דלא הוי שקר, רק כמוסיף בתפילתו, ואף שאסור להוסיף בג' ראשונות ואחרונות, מכל מקום כשח לא הוי. עיין שם. ולפי זה גם כאן אמירת "נחם" בשמונה עשרה אינו שקר כל זמן שלא נבנה בית המקדש. 

וכן יש להוכיח ממה שכתב המגן אברהם (סימן תצג סק"ג) בשם הכוונות, שגדול אחד היה רגיל לומר נחם בכל יום ואמרו גם בל"ג בעומר ונענש. ע"כ. הרי שאמירת נחם בעצם שייכת בכל השנה, אלא שלא תיקנו לומר כן אלא רק בתשעה באב. וכן מצאתי לרבנו החות יאיר זצ"ל בספרו מקור חיים (סימן קח סעיף יב) שאם אמר נחם שלא בזמנו אינו חוזר כי אין כאן אמירת שקר, ולמה יגרע ממה דקיימא לן (אורח חיים סימן קיט) אם רצה להוסיף מעין הברכה מוסיף. וכן פסק בשו"ת אגרות משה חלק אורח חיים חלק ג' (סימן פד) בדבר אחד שאמר נחם בבונה ירושלים אחר ט' באב שאין צריך לחזור ולהתפלל מטעם ששייך לומר נחם גם בכל השנה כל זמן שלא נבנה בית המקדש, שלכן אף שלא תיקנו לומר זה אינו כמזכיר שקר בתפילתו, והביא דברי המגן אברהם הנ"ל. עיין שם עוד בדבריו.

בברכה,

הלל מאירס